ארכיון | דרום אמריקה ערוץ RSS למקטע זה
25 באוגוסט 2015

ארה"ב 2015

ארה"ב…. ארה"ב……..

 

 


קובץ אקסל – תכנון טיול

להורדת אקסל תכנון טיול שלי בארה"ב, כולל שעות פתיחה, כתובות, רשימת ציוד, כתבות מעניינות לקריאה ושאר מרעין בישין, לחצו על הלינק הבא:
אקסל תכנון טיול בארה"ב


קצת תמונות

USA 2015



 

6 בספטמבר 2014

סן פרנסיסקו – ארה"ב

הרבה הפתעות יש בחיים, כשבמקרה הזה מדובר בעבודה.
נסיעה בהפתעה לסן פרנסיסקו, ל – 4 ימים בלבד בדיוק בסופו של ברנינג מן 2014. הםםם.. בדיעבד אולי חבל שלא ידעתי על ההפתעה מראש. נגיד, חצי שנה מראש…
אז אמנם מדובר היה ב – 4 ימים עמוסים ומלחיצים מאוד מבחינת העבודה, אולם אין שום סיכוי שאפספס הזדמנות, אפילו אם מדובר בהזמדנות של מספר שעות בודדות, לטיול בעיר.

מסתבר שטיסה לסן פרנסיסקו הינה עינוי לא קטן. טיסת 001 של אל על בחצות לניו יורק, מעבר דרכונים, ביקורת גבולות, איסוף מזוודה, מעבר במכס, מליון אנשים בתור ורק שעה וקצת לסיים את התהליך, לעבור טרמינל, לעשות שוב צ'ק אין. בקיצור, סרט.
ואז, עוד טיסה. לא קצרה בכלל מסתבר. טיסה חדשה מאפס. 6 שעות ארוכות. רק שעכשיו הטיסה היא נטולת תזונה מינימלית, ועם שתייה המוגבלת לפחית לנוסע. פחית בודדה. מסתבר שאמנם מדובר בטיסת פנים, אף בפועל מדובר בטיסת לאו קוסט.

בקיצור, אחרי מסע לא קטן, נחיתה בצד השני של כדור הארץ. מקבלים את הרכב השכור (בחניה הפרטית עם השם שלי מעליו – איזה שירות זהב מעולה !!) ויוצאים לדרך.

נסיעה למלון העסקים, רענון קצר, וסיור מקדים ללקוח. המטרה – ללמוד את הדרך לקראת מחר. הבעיה – על ההתחלה טעיתי בדרך… פאדיחות. יש לי תחושה שזה עוד יחזור על עצמו.

מתאפסים. ויאללה, כמה שעות חופשיות של אור, מזג אוויר מדהים, שמש בשמיים הכחולים, עננות אין, והשילוב של הכל נשמע כמו זמן מעולה לפארק גשר הזהב ותצפית על הגשר עצמו. לחזור למראות שזכורים לי מלפני 22 שנה, אותו ביקרתי כילד בן 13 וחצי.

מפעילים את ווייז ונוסעים. בתחילת הנסיעה, הכבישים נראים גדולים מידי. רחבים מידי. ארוכים מידי. אולי אפילו מפחידים מידי. מחלפים ללא סוף. העליות המפורסמות של העיר. ומיד לאחריהן, מן הסתם, הירידות המפורסמות לא פחות.

וזהו. פתאום רואים את העמודים הכתומים מבצבצים בשמיים. איזה כיף ! פייר, מתרגש.
האזור מהמם. לא זכרתי אותו ככה.
המוני אנשים. יום חופש היום. מנגלים (שרק הזרים כהיי העור כמובן מתפעלים). אופניים. המוני תיירים. מדשאות. אלקטרז ברקע. מוקף בעשרות סירות מפרש. סוריאליסטי משהו.
וכמובן, הגשר.
וואלה, הוא ענק !
לא אלאה בפרטים רבים, אבל מדובר בגשר שבזמנו היה הגדול ביותר, אורכו של הגשר הוא 1,970 מטר, המרחק בין שני מגדליו הוא 1,280 מטר וגובהם 230 מטר מעל גובה פני הים. בזמן בניית הגשר המציאו נוהל בטיחות שכלל מתיחת רשת הצלה מתחת לגשר ועל כן רק כ – 20 עובדים מתו בזמן הבנייה. עד 1964 היה המיפתח שבין המגדלים הארוך ביותר מבין הגשרים התלויים, אך אז נחנך גשר וראזאנו נארוז, המקשר בין נמל ניו יורק בברוקלין לבין סטטן איילנד ולו מיפתח ארוך יותר. לגשר שער הזהב היו גם המגדלים התומכים הגבוהים ביותר בזמן בנייתו.. טכנולוגיה פורצת דרך וכו' וכו'.
בשורה התחתונה – מרשים מאוד.
קילומטרים רבים הלכתי שם, כלל לחצות את כל הגשר (שמדובר באתגר לא קצר וגם די קר..)

ממשיכים לעיר עצמה – לרחוב לומברד.
רחוב לומברד הוא רחוב ארוך למדי בסן פרנסיסקו, ששמו התפרסם בזכות קטע אחד ממנו, יחיסת קצר, הנמצא ב"גבעה הרוסית" (Russian Hill). קטע זה מדגים את הטופוגרפיה הייחודית לעיר, הבנויה על גבעות תלולות, והוא תלול במיוחד (קרוב לשלושים מעלות), וכולל שמונה פיתולים חדים.
גם במקטע הרחוב הזה הייתי לפני 22 שנה אולם אז הלכתי אותו ברגל. הפעם עם רכב !! איזה שוס !!



נסיעה זריזה למגדל קויט הממוקם בשכונת טלגרף שבעיר. המגדל מתנשא לגובה של 64 מ' וממנו ניתן להשקיף על החלק הצפון-מזרחי של העיר הכולל את רוב האתרים המפורסמים של העיר. עד שהגעתי המגדל כבר היה סגור, אולם הנוף מהגבעה עצמה מרשים לא פחות.

את הערב הספקתי לסיים בפישרמנ'ס וורף (רציף הדייגים) – הנקרא גם רציף 39 (Pier-39),כולל את רציפים 39-43 באזור המרינה המתויר של סן פרנסיסקו. האזור כולו מלא במסעדות, חנויות ואתרי בילוי הפזורים לאורך החוף. מלא חיים. מלא אנשים. מלא כיף. מזכיר לי מעט את נמל תל אביב שלנו…..

בין עבודה, פגישות, סיכומים ומסמכים הצלחתי ליצר מעט שעות חופשיות.
ערב אחד, פוגשים את שחר (והנוכחית באותו הערב) לארוחת ערב בשכונת Mission המגניבה. באופן כללי, סן פרנסיסקו מייצרת תחושה מאוד לא מלחיצה. מאוד לא ניו יורק. לא תל אביב. בניינים יחסית נמוכים, שקטה, נקייה. אין סטרס ברחובות. אולי אפילו משפחתית משהו. קצת מזכירה את גבעתיים….
ובלי קשר, כיף גדול לפגוש חברים בחו"ל !
ערב אחר, ארוחת ערב עם עודד.
וערב אחר נסיעה ארוכה לסניף הקרוב ביותר של וולמארט. איפה ? 50 קילומטר דרומה לפאלו אלטו. נסיעה מגניבה. נופים יפים, אזור כפרי, שלו. רגוע. רגוע עוד יותר מסן פרנסיסקו.
בדרך, עובד גם בסטנפורד. קמפוס שנראה יותר כמו קיבוץ אדיר מימדים מאשר אוניברסיטה יוקרתית.
תוך כי הסיבוב הממנוע בקמפוס, התחילה לנסוע אחרי מכונית מוזרה קצת. אני מתעלם. לאחר מספר דקות, אורות מהבהבים. אני ? עדיין מתעלם. לאחר מספר דקות נוספות, רעש של צ'קלקה. ואני ? ממשיך כרגיל, מתעלם. ואז, הצטרפה מכונית נוספת עם צ'קלקה. אז פה, חשדתי !
מסתבר, שעצרה אותי משטרת הקמפוס (וכן.. יש דבר כזה) על שוטטות ועל אי ציות לאורות מהבהבים. חוויה נפלאה ממש….

משהו אחד מדהים שלמדתי בנסיעה – ווייז שווים כל דולר ממליארד הדולר שגוגל השקיעה בהם. פשוט לא להאמין כמה האפליקציה הזאת גאונית. כן כן.. ברור שגם בארץ אני משתמש בה (אבל בעיקר לדיווחי משטרות ומצלמות), אבל בכבישים המטורפים של סן פרנסיסקו ? זה ממש Life Saver. איך נסעו פה לפני ווייז ??

היום האחרון היה לי יום חופשי. אז אמנם יום בלי לחצי עבודה כמעט, אבל הג'ט לג עדיין נוגס ברעבתנות בשעות השינה שלי.
קימה מוקדמת, כרגיל בסן פרנסיסקו כפי שכבר הספקתי ללמוד, השמיים מלאים בערפילי בוקר חורפיים ועושה דרכה לכיוון הנמל. המטרה – למצוא חניה. גם כזאת שתהיה חוקית, וגם כזאת שתעלה לי פחות מ – 100 דולר (!) ליום שלם.

תחנה ראשונה – הגשמת חלום ילדות. סיור באלקטרז !
האי אלקטרז, המרוחק כשני קילומטרים מסן פרנסיסקו, אירח על אדמתו המבודדת כמה מהפושעים המסוכנים של ארצות הברית, ובהם אל קאפונה. הכלא נחשב לאחד מבתי הכלא השמורים בעולם, היה חסין כמעט לחלוטין מבריחות של אסירים, ולכך סייע בידודו של האי המוקף מכל עבריו במימיו הקפואים של האוקיינוס השקט. החזקתו של הכלא נחשבה ליקרה מאד, משום שסגל הסוהרים ובני משפחותיהם התגוררו על האי. אי לכך הוחלט לסגור את שעריו ב-1963.

צפיתי בכל כך הרבה סרטיםעל אלקטרז במשך השנים, וקראתי כל כך הרבה מאמרים. על אל קפונה, איש הציפורים, הבריחות, ההיסטוריה וכו'. אבל מעל לכולם, כן כן, עומד הסרט הישן, אך עם זאת המוצלח מאוד ועם הפסקול המושלם, הפריצה לאלקטרז.
והיום, בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שלפני 20 שנה רק צפיתי באי מרחוק, הגיע הזמן גם לטייל בו.
בדיעבד, מסתבר שהיה לי מזל ושהצלחתי לקנות כרטיסים מראש (לסיור הבודד שאכן היה זמין). מעבורת קצרה בשעת בוקר מוקדמת, ויאללה. דורכים על האי.

בהמשך, הגיע הזמן להגשים פנטזיה ישנה נושנה נוספת – נסיעה בקרונות הכבל.
מערכת קרונות הכבל של סן פרנסיסקו היא בראש ובראשונה מערכת להסעת נוסעים, אך עם השנים היא הפכה לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר. המערכת מורכבת למעשה מקרונות בודדים, שנעים על פסי ברזל. לכל קרון נהג-מפעיל משלו, שתפקידו לחבר את הקרון אל הכבל הנע מתחת למסילה. הרכבת מותאמת במיוחד לרחובותיה התלולים של העיר, ותחנותיה ממוקמות בצמתי רחובות בהם הקרקע מישורית. הנוסעים על הקרון יושבים בתוכו או נתלים מבחוץ משני צידיו.
היום נותרו כ – 3 קווים בלבד, וכמובן שקהל היעד העיקרי, אם לא היחיד, הוא תיירים. שעה ורבע של עמיד בתור, ופרידה מ – 6 דולרים, הסתיימו בחווית נסיעה בעמידה, תלוי מחוץ לקרון במשך כ – 20 דקות, ובכאבי שלא ניתן להתעלם מהם ביד. אבל, חוויה שווה 🙂

פירמידת טרנסאמריקה – גורד השחקים המזוהה ביותר עם העיר

פירמידת טרנסאמריקה – גורד השחקים המזוהה ביותר עם העיר.


קצת תמונות

San Francisco



 

29 באפריל 2014

ניו יורק, 2014

אמצע חודש מרץ 2014. נסיעת עבודה עמוסה בפתח. שבוע שלם בניו יורק, פילדלפיה, בוסטון ואיסטון. כן, יש עיר כזאת.
הרבה מאוד פגישות עם לקוחות, נסיעות ללא סוף, אבל גם זמן פנוי בין לבין שבו ניסיתי להספיק לדחוס כמה שאפשר.
למעשה, זאת פעם שלישית שלי בניו יורק. בוגר יותר. מבוגר יותר. אך עם זאת עדיין עם רעב לראות ולחוות.
פעם אחרונה הייתה לפני כמעט 10 שנים. סוף הטיול הגדול, אחרי חצי שנה בדרום אמריקה. מוצ'ילר. שיער ארוך. ילד.

הפעם ? טיסת לילה, 001 (הטיסה הכי מגניבה שיש). ונחיתה בניו יורק עם עלות השחר. יום ראשון. מונית. קו הרקיע מתגלה. פתאום התווסף מגדל חדש וגבוה. התארגנות במלון ויאללה, יש המון מה להספיק ביום הפנוי הזה.

אז דבר ראשון – הארלם. כנסיית גוספאל בהארלם.
מדובר בסוג של השלמה מהטיול הקודם. כבר אז רציתי לקפוץ לכנסייה, אבל לא ממש יצא.

ממשיכים מכאן – שוק הפשפשים בצ'לסי Hell's Kitchen.

ומכאן, לשוק פשפשים נוסף – הפעם השוק של ברוקלין.

ממשיכים





קובץ אקסל – תכנון טיול

להורדת אקסל תכנון טיול בניו יורק, כולל שעות פתיחה, כתובות, רשימת ציוד, כתבות מעניינות לקריאה ושאר מרעין בישין, לחצו על הלינק הבא:
אקסל תכנון טיול בניו יורק


קצת תמונות

New York



12 ביוני 2006

ארגנטינה – פתיחה


פוסט קודם – פוארטו איגוואסו (ארגנטינה)


"פיתול ועוד פיתול
טלטול ועוד טלטול…
מסלול ועוד מסלול
חציתי את הגבול… "

 

 

 


איפה הייתי בארגנטינה ?

מפת צ'ילה ארגנטינה (Chile Argentina Map)

מפת צ'ילה ארגנטינה (Chile Argentina Map)





ניווט מהיר


View צ'ילה ארגנטינה Chile & Argentina in a larger map

|| 1. ברילוצ'ה 08.01-18.01 (Bariloche) || 7. בואנוס איירס 11.03-21.03 (Buenos Aires)
|| 2. תחילתה של הקרטרה אוסטרל 23.01-24.01 || 8. מאר דל פלטה 21.03-24.03 (Mar Del Plata)
|| 3. סופה של הקרטרה אוסטרל 27.01-28.01 || 9. בואנוס איירס 24.03-28.03 (Buenos Aires)
|| 4. אל צ'אלטן 29.01-01.02 (El Chalten) || 10. פוארטו איגוואסו 28.03-30.03 (Puerto Iguazo)
|| 5. אל קלפאטה 02.02-06.02 (El Calafate) || 11. סיכום מדיני
|| 6. אושוויה 15.02-28.02 (Ushuaia)

 


קצת תמונות

פיקאסה

פליקר
Argentina



פוסט הבא – ברילוצ'ה


 

10 ביוני 2006

דרום אמריקה – הגיגים

"…כשהקיץ בא הם פורשים כנף,
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו, מהרי נפאל מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור…"


יומן מסע / אביב גפן

אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות…


3 החפצים שלא יכולתי להסתדר בלעדיהם

נייר טואלט.
אין ספק. הדבר החשוב ביותר. לעולם אסור לצאת מהמלון בלעדיו. אין לדעת לעולם היכן ומתי נצטרך אותו, אבל בטוח שתמיד, ללא התרעה מוקדמת, ובתדירות גבוהה הרבה מעבר לרצוי ולצפוי – נזדקק לו. ומאוד.
מסעדות של 3 סול, 4 סול, 15 סול. לא משנה מה. תמיד יגרמו לנו לתגובות ראקציוניות לא רצויות. אין מה לעשות. חילוף החומרים בדרום אמריקה מתעוות.

פליז. 
שוב, משהו שרצוי לא להיתקע בלעדיו. כרית, שמיכה, כיסוי תיק, מחמם, מגן מגשם. ביצת קינדר שלמה במסווה של כמה בקבוקי קולה ממוחזרים.

אינטרנט.
לא יכול איתו ולא יכול בלעדיו. בזבזן הזמן האולטימטיבי. אוכל כספים כפייתי. מספק הנאה, חדווה ואושר. פורקן. זמן הנאה צרוף. מידע אינסופי. תקשורת.
איך לעזאזל טיילו פעם בלעדיו ? איך אפשר היה ?
עיזבו חשמל. אוטו. הנורה החשמלית. הדפוס. עזבו הכל.
רק האינטרנט. זאת המצאת המאה.


הישראלי הנודד – מחקר אנתרופולוגי לא ממצה

מחשבה רבה אפשר להקדיש לעם הישראלי.
הרבה מאוד אפשר להגיד עליו. דברים חיובים ודברים שליליים. וולגרי. רועש. חוצפן.
אבל אין ספק שנוכחות – יש לו והרבה.
בדרום אמריקה יודעים עברית. יודעים ישראלית. כבשנו את היבשת. הכיבוש השקט. בלי נשק. בלי צבא. בלי כלום. לאט לאט. בשקט בשקט – דרום אמריקה בידנו.

אז מי הוא הישראלי שבדרום אמריקה ?
אמנם לא פגשנו פה ישראלים בכמויות, אבל אלה שפגשנו בהחלט הספיקו. אפשר לחלק את הישראלי לכמה קטגוריות.
זה מה שאנחנו מצאנו.

המתנחל.
זה ישראלי אשר לאו דווקא הולך עם גרביים וסנדלים, אלא אשר מגיע למקום, מלא חדווה ואושר לקראת המקום הבא עליו לטובה כאשר כל רצונו זה – לשבת שם.
במרחק של 50 מטר, יכולה להיות לידו הלגונה היא יפה בעולם, אבל הוא לא ישים לב בכלל. הוא ? הוא בא לשבת. לאחר שבוע שבועיים הוא כמובן ימשיך לטייל. לטייל ? במושגים שלו זה פשוט לשבת במקום הבא.

הממצה. 
אנשים כמוני. לא מסוגלים לשבת ולבהות. בכל רגע נתון ירגישו שהם חייבים לעשות משהו לעשות משהו שייספק אותם. לראות עוד מקום. לדבר עם עוד מקומי. לצלם עוד בניין. יקומו שעה קודם לפני כולם, לוודא שכולם יקומו מוקדם מספיק. למצות כל מקום עד תומו.
בסוף, יגיעו ימים והם פשוט ימותו מעייפות. מנסיון.

הגיבור. 
הישראלי שהיה מינימום מ"פ בשלדג. כבש שטחים, ושחרר שבויים. היה באנטבה, ותכן את סבנה. מגיע לדרום אמריקה חדור תחושת בטחון. אותי ? אותי לא יידפקו. "ייסדר" דברים לשאר הישראלים.
יעמוד בלי סוף על המקח, היות הרי אף אחד לא יידפוק אותו.
יהיה עמוס בסיפורי גבורה ובמור"קים על החוויות של בדרום אמריקה. איך הוא עשה ככה, ואיך הוא סידר ככה, איך קימבן ככה – ובשורה התחתונה – איזה תותח הוא.

האבוד.
ישראלי שהגיע לדרום אמריקה. למה ? כי כל החברים שלו היו פה, אז הוא גם בא. לא יודע מילה בספרדתית, לא בטוח בכלל באיזה חלק של כדור הארץ היבשת נמצאת, או אילו מדינות יש כאן.
יחפש את עצמו לדעת פה. לעיתים, יתחבר לבחור "גיבור" (ע"ע) שיעזור לו.
בלי שום טיפת שוביניסטיות, אבל תמיד נמצא בנות אבודות שהתחברו לבנים גיבורים.

התפרן. 
ישראלי שעבד קצת לפני הטיול, הרוויח גרושים וחסך גרושים. בא במטרה אחת – להיות בדרום אמריקה, לבזבז את כל מה שהרוויחו, אבל תוך שבירת שיאים למשך הזמן. ישתו רק מים מהשירותים. יאכלו רק לחמנייה מהסופר. לא ישכרו חמור לעולם, כי כך יוכלו להיות עוד יומיים בבוליביה. ואיפה הם יהיו ? בעיקר בבולביה. ברור – הכי זול שם.
הרבה פעמים חלקם הם גם שילוב של ה"המתנחלים" (ע"ע).
למה ? כי זה מאוד כלכלי לשבת. לא מבזבז כסף, אלא רק זמן. כי זאת המטרה בעצם.
מאופיינים בגיל צעיר יחסית (יחסית אלי…) של 21 – 23.

לא רלוונטי. 
הישראלי המציק. סתם מעצבן כזה. לא סותם את הפה, לא חברותי, משבית שמחות. איש CONTRAST ודומיו. סתם מיותר.


אמירות שראוי לזכור

קטע זה באמת לא רלוונטי לאף קורא. סתם אוסף של משפטים, שכנראה, לניר ולי ייקח זמן, הרבה מאוד זמן לשכוח אותם, אבל שאין ספק שיצחיקו אותנו לעוד זמן רב מאוד.

1. That is all right. I just want to nock him out…."
מרק בערב שכרות ייחודי

2. "I someone would kill my children on thier way to scool, i would really pissed off !!".
מרק בעוד משפט מטופש ייחודי משלו

3. "Are we Still OK ? "
ליסה במשפט מטופש ומיותר.

4. "We did it guys !!"
ציונה במשפט מעצבן במיוחד. אנחנו ?? ממתי זה אנחנו ???

5. "פופוקרן זה כמו תירס. גם הוא נתקע בשיניים".
יוסי ז. קטן בעוד הגיג חוכמה

6. "Are you hungry ?" תתמודד…
פרדי המדריך בעוד יציאה דואגת מהמוצדקות שלו…

7. "We have to be faitfull to the plane"
פרדי המדריך דואג לתוכנית אבל לא לנו..

8. "Everything has a reason"
פרדי המדריך משכנע שיש סיבה. אף אחד לא יודע מה היא, אבל בטוח יש כזאת.

9. "אני לא מחפש יופי. אני מחפש יעילות"
מוידויו של מוח עתודאי

10. "אני חושב שביומן האישי שלך יש יותר מידי דעה אישית"
אבא של ס. של. עתוד.

11. "Could you, p-l-e-a-s-e wake up ?"
חואן הבכיין. בעוד פרץ של כריזמה כובשת

12. "Marselo said…"
חואן הבכיין בעוד משחק טיפוסי של הרצל אמר

13. "מה ? הייתי צריך שתי אבנים אז לקחתי את הטובות."
איתי בשנייה אחת אחרי שמילא את האוהל מים…

14. "אחי, אתה יודע איך זה בקולומביה. אתה מעשן כל היום, לא אוכל, הגוף קורס."
מסומם חולה, מנסה ליצור קשר עם האנושות

15. "עמרי. אפשר לצלם ?"
נעה מביעה כריזמה כובשת…

16. "מה ???? מטפסים את זה ברגל ??"
נעה מפגינה מוצ'לריות מרשימה

17. "אין מינימום למיניבוס. זה הכל תלוי ביקוש"
תומר מיענקלה מפגין ידע מרשים בלוגיקה כלכלית

18. "אולי תתני לו נשיקה ?"
אני בעיצומו של ניהול המשא ומתן עם ראפ.

19. "אכפת לכם להיות בשקט ? אנשים מנסים לישון פה !"
יעל ואייל מפגינים אמפטיה חמה.

20. "בדרך המוות נהרגים 100 אנשים בממוצע לשנה. אה ! זה אומר שכל יומיים נהרג אדם…"
קרן מפגינה ידע מעמיק במתמטיקה של כיתה ד'.

21. "אני אמורה להיות פה…"
קרן. אין מה להוסיף.

22. "הכל נכנס לתחת."
קרן. עדיין אין מה להוסיף.

23. "מה אני ??? כושלאמא שלי ????"
צחי..

24. "Bueno…"
"ברק מפגין ידע בלשני מעמיק בספרדית"

25. "אבא שכח להגיד שיש עליה."
העליה להר המצודה. שנייה לפני שהתמוטטנו מעייפות….

26. "…El banco es cerrado "
ניר, בשלבי משא ומתן, אבל הפעם – מוצלח

27. "אתה יכול לקנות גם לעצמך פליז"
לינור, ברגע של נחמדות פורצת

28. "יעל ! מי זה שמעון ?"
רוני, בעוד רגע מתמשך שאינו נגמר של שוק אינסופי
29. "El banco es cerrado"
ניר, בשלבי משא ומתן, אבל הפעם – מוצלח.

30. "אתה יכול לקנות גם לעצמך פליז"
לינור, ברגע של נחמדות פורצת

31. "יעל ! מי זה שמעון ?"
"רוני, בעוד רגע מתמשך שאינו נגמר של שוק אינסופי"

32. "בעקרון. המערכות שלנו עוזרות להרוג ערבים."
אני. במשפט אחרון, לפני שתיקה מעיקה של דקה שארכה כנצח נצחים, בשיחת חולין עם טורקי

33. "ממר"מניקים ? איזה חנונים !!
חנונים חנונים, אבל הגענו חצי שעה לפניך."
תשובה מפגרת שלי, למשפט מפגר עוד יותר לשתי בחורות בארץ האש.

34. "אני ? אני הכי מתגעגע לעבודה"
עמרי. פרץ של געגוע

35. "מה ? איך אתה לא מכיר אותו ? הוא הומו !"
רגע של פתיחות עם עמרי

36. "איזה מיותר היה גלאפגוס ? איזה חמוד היה יונתן ?"
איזו מטומטמת ?


הספרים שקראתי בדרום אמריקה

הרבה פלאזות, הרבה כיכרות, הרבה מדשאות והמון זמן המתנה יש פה. כר מצויין להרחבת הידע הספרותי…
אז זה מה שקראתי פה :

1. החיים על נייר זכוכית – יורם קוניאק
2. מאה שנים של בדידות – גבריאל גרסיה מרקס
3. צופן זה וינצי – דן בראון
4. הצוואה – ג'ון גרישם
5. ארמון הירח – פול אוסטר
6. רודף העפיפונים – חלאד חוסייני
7. חסד נעורייך – אייל מגד
8. הגנן המתמיד – ג'ון לה קארה
9. נקודת ההונאה – דן בראון
10. זכרונותיה של גיישה – ארתור גולדן
11. מבצר דיגיטלי – דן בראון
12. הנעלמים – הרלן קובן
13. ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו
14. דיו חיוור – הרלן קובן
15. רומן רוסי – מאיר שלו
16. בנג'י פיש – עמוס ה' הדני
17. פרפרים בגשם – מירה מגן
18. אישתו של הנוסע בזמן – אודרי ניפנגר
19. סיפור אמיתי – מייקל פינקל
20. אנשי הקש – מייקל מיטשל
21. בלתי אפשרי – דניאל סטיל
22. ההזדמנות האחרונה – הרלן קובן


הסרטון של ניר


פוסט הבא – אקוודור


 

9 ביוני 2006

דרום אמריקה – ראשי


"…כשהקיץ בא הם פורשים כנף,
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו, מהרי נפאל מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור…"


אז מה, בעצם ?

טוב, אז זהו . נוסעים. אחרי 8 שנים וחודש ושבוע בצבא, הגיע גם תורי. עוד דינוזאור שנסע לבזבז קצת את כספי מענק השחרור שלו.
אז מתחילים באקוודור עם ניר ונראה מה יוליד היום.


איפה הייתי בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה ?

אז ככה. בעקרון, התחלתי בבירת אקוודור – קיטו (Quito) .
אחר כך – עיירה בשם בניוס (Banios) .
הצפנו לעיירה בשם אוטאבלו אוטאבלו (Otavalo) .
חזרנו לקיטו והיינו שבוע ב גלאפגוס (Galapagos) .
חזרנו, שוב, לקיטו לאוטובוס שיסיע אותנו לעיירה בשם מינדו (Mindo) .
חזרו לקיטו ועברנו ל מנקורה (Mancora) בצפון צפון פרו, תוך כדי מעבר ב מצ'אלה (Machale) , וואיקס (Uaqias) , ו טומבס (Tumbes) .
הגענו ל וואראז (Hauaraz) תוך כדי מעבר בצ'ימבוטה (Chimbote).
המשכנו ל לימה (Lima) . משם, בזריזות עברנו ל איקה (Ica) ולידה לעיירה בשם איקוצ'ינה (Hacachina) .
באמצע הלילה חתכנו ל נאסקה (Nazaca) לכמה שעות, ולאחר מכן ל אריקיפה (Arequipa) .
עברנו לבירת ישראל החדשה – ל קוסקו (Cusco) .
לאחר 11 ימים, המשכנו במסע דרומה והגענו ל פונו (Puno) שליד אגם טיטיקקה(Lago Titicaca) .
לאחר שיט באיים לקחנו אוטובוס שעבר ל בוליביה (Bolivia) לעיירה קופקובנה (Copacobana) ומשם ישירות ל לה-פז (LaPaz) .
לאחר יומיים, הדרמנו לעיירת המלח איוני (Uyuni) , ולאחר טראק של 3 ימים עברנו ל צ'ילה (Chile) , תוך כדי מעבר בעיירת הגבול סן פדרו דה אטאקמה (San Pedro De Atacame) ומשם ישירות לעיר קלאמה (Calame) .
לאחר יום מבוזבז, הדרמנו מאוד מאוד לבירה סנטיאגו (Santiago) , ואחרי חגיגות השנה החדשה, הדרמנו עוד לעיירה פוקון (Pucon) .
מ פוקון (Pucon) , חצינו את הגבול בפעם הראשונה ל ארגנטינה (Argentina) לעיר הסקי, הסטייקים והשוקולד בשם ברילוצ'ה (Bariloche) .
לאחר מספר ימים, חצינו שוב את הגבול לצ'ילה בחזרה ל פוקון (Pucon) , ושוב, חזרנו ל ברילוצ'ה (Bariloche) .
התחלנו לנסוע לכיוון הקרטרה אוסטרל (Caratera Austral). עברנו בעיירות רבות בדרך. התחלנו באל בולסון (El Bolson), ובזריזות המשכנו לאסקל (Esquel). את הערב בילינו בטרבלין (Trevelin).
חיצינו את הגבול שוב לצ'ילה, לעיירה בשם פוטאלאופו (Futaleufu) והמשכנו להדרים לעיירה בשם פויוואפי (Puyuhuapi).
משם הגענו לעיר הקרטרה – קויאיקה (Coyhaique). לנו בעיירה בשם הגענו לעיירה בשם שער הנהר הרגוע (Puerto Rio Tranquilo), וחצינו את הגבול בחזרה לארגנטינה לעיירה בשם פריטו מורנו (Perito Moreno).
סיימנו את הקרטרה אוסטל והדרמנו רבות עד לעיירה בשם אל צ'יאטן (El Chalten) .
לאחר ימים ספורים וטרק מוצלח הדרמנו לעיירה בשם אל קלפאטה (El Calafate) .
לאחר צפייה בקרחון המתנפץ, עברנו שוב את הגבול לעיירה שכוחת אל בשם פוארטו נטאלס (Puerto Natales) . עשינו שם את הטורוסים, והדרמנו לעיר נוספת בשם פונטו ארנס (Punto Arenas) .
חצינו את הגבול והגענו לעיר הדרומית ביותר בעולם אושוויה (Ushuaia) , הממומקת בארץ האש (Tierra el Fuego).
לאחר שהתנחלנו כאן למעלה משבועיים, בשעה טובה הדרמנו. הדרמנו עוד 1,000 קילומטר ל אנטארקטיקה (Antarctica) .
אז לאחר התור המדהים ב אנטארקטיקה (Antarctica) חזרנו לאושוואיה ללילה, ותפסנו טיסה עד ל בואנוס איירס (Buenos Aires) .
מבואנוס, קפצנו ל – 3 ימים ותירים בעליל למאר דל חארטה. סליחה. מאר דל פלאטה (Mar Del Plata) .
חזרנו ל בואנוס איירס (Buenos Aires) , ולאחר שבועיים מצויינים בעיר המדהימה ביותר בדרום אמריקה, הצפנתי סוליקו ל פוארטו איגוואסו (Puerto Iguazo) .
לאחר צפייה במפלים, הצפנתי ל פוז זה איגוואסו (Foz Do Iguazo) ומשם ל קמאפו גרנדה (Campo Grande) לעשות את הפאנטאנאל.
לאחר התור בביצות הגדולות, המשכתי לעיירה בוניטו (Bonito) .
ולאחר מספר ימים פתחתי במסע ארוך עד ל ריו (Rio De Janero) ושם חגגתי את הסדר.
משם, הצפנו הרבה מאוד בנסיעת זוועה עד ל ולנסיה (Valencia) , ולאחר לילה המשכנו לאי מורו דה סאו פאולו (Moro De Sao Paulo) .
לאחר קצת חופים ושיזוף, המשכנו באוטובוס מהיר לעיירה בשם פיירה דה סנטנה, ולאחר עצירת ביניים של כמה שעות לעיירה לנסויש (Lencois) .
אחרי טראק קשה ומצויין, חזרנו פיירה דה סנטנה (Fiera De Santana) ליום אחרון של קרנבל.
מייד אחר כך, לקחנו אוטובוס ל סלבדור (Salvador) ולאחר שהות קצרה תפסנו טיסה בחזרה לריו ותוך כמה שעות הגענו לאי הגדול אליה גרנדה (Ilha Grande) .
לאחר יומיים מהירים חזרנו ל ריו (Rio De Janero) ליומיים אחרונים בדרום אמריקה.
משם תפסנו טיסה לסאו פאולו ומשם ל ניו יורק (New York) .
לאחר שבוע קפצתי ליומיים ל וושינגטון (Washington) ולאחר מכן חזרתי ל ניו יורק (New York) לימים האחרונים שנותרו לי לטיול ומשם – הביתה.

אפשר לראות אפילו את המסלול במפה (אם ממש מתאמצים….)


View דרום אמריקה in a larger map

 

מפת אנטארקטיקה – הקוטב הדרומי (Antarctica Map)

מפת אנטארקטיקה – הקוטב הדרומי (Antarctica Map)

 


פוסט הבא – הגיגים


 

17 במאי 2006

ארה"ב – פתיחה


פוסט קודם – ברזיל סיכום מדיני


 

"כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה
עולים, יורדים, חוזרים, עולים לאמריקה… "

 

 

 


איפה הייתי בארה"ב ?

מפת ארהב (USA Map)

מפת ארהב (USA Map)






ניווט מהיר


View ארהב USA in a larger map

|| 1. ניו יורק 01.05-08.05 (New York) || 3. ניו יורק 11.05-14.05 (New York)
|| 2. וושינגטון 09.05-10.05 (Washington) || 4. סיכום מדיני

 


קצת תמונות

פיקאסה

פליקר
United States



פוסט הבא – ניו יורק


 


© 2020 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.