ניו יורק מגניבה. רציתי לסיים את הטיול בני יורק. להסתגל לתרבות המחודשת. להיות בברודווי. להכיר את מנהטן. לאו דווקא לטייל. פשוט לחוות.
בתכלס – היה מגניב.
לדבר מחדש אנגלית. זוועה. האמת היא שאני מעדיף להישאר עם הספרדית. בתכלס – זה לא כל כך קשה.
ניו יורק. נו. 90 אחוז מהאנשים פה היספנים. במקדולנד. בחנויות. ברחובות.
הייתי בהארלם. רציתי לקנות משהו באיזה דוכן. "כמה זה עולה ?" שאלתי. הבחור לא הבין.
נו. עברתי לספרדית. או אז הוא הבין. מסתבר שהבחור מפקיסטן. היה לו יותר קל ללמוד ספרדית מאשר אנגלית. קטע מטורף.
זה כמו בארץ. שהעברית זו שפה שנייה, אז אצלם האנגלית.
מתישהו כתבתי שהאינטרנט זה ביחס ישר לקידמה של המדינה. ככל שהמדינה מתקדמת יותר, יש פחות אינטרנט. כושילאוחתוק איתם !! אינטרנט אחד. אחד בכל מנהטן ! בטיימס סקוור. אה, בסוף בסוף מצאתי אחד גם בהארלם.
הכל מסודר פה למשעי. חבל על הזמן. מאורגן. מנוהל. מקומבץ. על פי נהלים. על פי חוקים. לכל דבר פה יש חוקים. אסור לאכול באוטובוס. אסור לשבת על המדרגות. אסור לירוק. אסור לעשן !!!
בפאבים, דיסקוטקים אסור לעשן. איזה קטע זה. חוזרים מפאב חשוך, והבגדים לא מסריחים. אפשר להימנע משלוח אותו בדרך המהירה למכונת כביסה עם נוזל כביסה ריחני במיוחד. אם בפרו בחיים לא היינו מוצאים נייר טואלט בשירותים, ובדרך כלל אפילו לא קרש, אז פה אין מה לדאוג. סבון ידיים הכי ריחני בעולם אפילו יחכה לנו. אפילו בשירותי התחנה המרכזית.
כל הרחובות כאן זה תצוגת אופנה אחת גדולה. נראה, כאילו הניו יורקים פשוט יצאו ממסלול של FTV. הכל אופנתי. בצבעים מתאימים. מעוצב כמו שצריך. זהו. זה העניין. הכל מעוצב פה. כל חנות, אפילו הכי קטנה, מעוצבת.
המקצוע הראשי פה – זה או שוטר, או מעצב פנים. ובאמת, שהרוב – פשוט יפה.
וזהו. כאן זה נגמר. הטיול הגדול. חוזרים הביתה. אין עוד מדינות. עוד חוויות. לפחות לעת עתה. שלום ובי.
אבל בשורה התחתונה – מגניב פה מאוד !
קצת תמונות
פיקאסה
פליקר