בערב התחלנו במסע לסנטיאגו. אוטובוס של 20 שעות. חצינו יותר משליש צי'לה בלילה אחד. אוטובוס מפנק ברמות. נוח וכיפי, רק בלי אויר. אין חלונות. אין מזגן. אין פתחי אוורור אפשריים. אבל עם שירותים ו – 40 איש שמשתמשים בו במשך 20 שעות. שילוב מנצח. חשבתי שאני מת. חנק נוראי.
הצלחנו להגיע לסנטיאגו 9 שעות לפני סילבסטר. תכנון למופת. ביצוע למופת. ממש מסביב לדרום אמריקה ב – 80 שעות בגרסה המחודשת. התמקמנו לנו במלון של אוסטרלים (כיפי מאוד העם הזה), ישנו קצת, נר שביעי של חנוכה, קצת שתייה זולה לרימום מצב הרוח, ו – למסיבה. העניין הוא שאין אף מסיבה לפני 1 בלילה. מה ??? מה הקטע ??? לא נשיקה ולא נעליים, לא צ'ליאנית ולא סנדלים. בעסה !
בדרך נאספנו לאיזו מסיבת ברביקיו של תיירים מדנמרק, הולנד ואנגליה. התנחלנו שם ושבענו היטב מהמנגל הפתאומי שנפל עלינו לטובה, והמשכנו לאיזה דיסקוטק אחר שנזכר להיפתח. תאמת – מעפן. האנשים, המוזיקה. הכל. בתכלס ? לא מפתיע בכלל. סילבסטר. זה תמיד תמיד ככה. מבאס. חוץ מרוב המסיבות של החברים של שחר. מזל שיש אותם.
בכל אופן, שנה טובה !!!
אז בכל אופן, לגבי סנטיאגו. עיר הבירה של צ'ילה. בטח כל מטייל במדינה עובר בה בצורה כזאת או אחרת. בול במרכז צ'ילה. 4.5 מליון תושבים. מישורית להחריד, עם נהר מזוהם במרכזה ובתולה מכונפת מעליה. עד עכשיו, העיר הכי יפה בדרום אמריקה. פשוט יפה. כרכות, בניינים עתיקים, מדשאות, מזרקות, חנויות. מערבי כל כך. מתקדם כל כך. פשוט אירופה. לעיתים, קשה להבין בהבדל. ממש.
אחרי המסיבה, עברנו מלון. יותר זול. אין מה לעשות. צריך להתחיל להתכלב.
פוגשים עוד ישראלים. לא מעט בכלל. שיא העונה פה בדרום דרום אמריקה. שיא הקיץ. ח-ם ! חם פה ! תחילת ינואר וחם !!
בילינו בהכנת ארוחת צהריים של ספגטי לעצמנו.
בערב – נר שמיני של חנוכה. הפעם, הפקנו לקחים מלה פז. לא סומכים יותר על האינטרנט. כנראה שאלוהים, והפרטים הקטנים של כתובת, לא נמצא שם.
תיאמנו עם הרב הראשי לסנטיאגו והגענו (אביגיל, איתי ואני) אליו בערב לביתו להדלקת נרות. עם החנוכיה שלנו, כמובן. אלא מה ?? גאים ! מסתבר שחיים בסנטיאגו 10,000 יהודים. הרבה הרבה יורדים מהארץ.
מתעניינים פתאום. "איך בארץ", "איפה אתה גר", "עדיין יש שם את המאפייה ההיא". אפילו פגשתי אחד מבאר שבע. מרוקאי כמובן. 14 אחים. ירד לפני 26 שנה לצי'לה וחי כאן מצויין. הביא איתו עוד 2 אחים.
בכלל, כל היהודים שפגשנו כאן חיים טוב. בפרברים העשירים של סנטיאגו. בברלי הילס 90210. וילות. רכבים מפוארים. עם חנוכיות חב"ד על הגג.
לרב הראשי יש בריכה בבית. בריכה ! מלאה במים וכיפות. לא מנקים אותה. חבל.
הוא אפילו לקח אותנו לתפילת ערבית (כשאביגיל הכינה לנו סלט). טוב שאיתי ואני הגענו, היות ולא היה להם מניין. מאז הבר מצווה לא הייתי בבית כנסת. משעשע מאוד. היינו צריכים להסתכל אצל אחרים לראות באיזו עמוד אנחנו. פדיחות.
בשורה התחתונה – הייתה אצלו פיצה טעימה, אבל לא היו סופגניות !!! איזו אכזבה !
ביום השני – יום סיור. מסלול של הלונלי פלנט. סה"כ אין הרבה מה לעשות בעיר. רק לשוטט ברחובות ולא לקנות כלום.
קריאת ספר (בנוהל) בכיכר הנשק, שוק מרכזי, בנייני תרבות, טיול במטרו, שתי כנסיות, בית הנשיא, עוד כמה כיכרות יפות וקניית כרטיסים לנסיעה לפוקון. עוד 12 שעות דרומה.
סה"כ עיר מערבית מאוד, יפה מאוד, מטופחת כהלכה. קצר ולעניין.
כיכר PLAZA DE ARMAS
נר שביעי והכנות למסיבה