ינו 23

תחילתה של הקרטרה אוסטרל 23.01-24.01 (Begining of the Caratera Austral)

נכתב על ידי בקטגוריה ארגנטינה


פוסט קודם – שוב פוקון (צ'ילה)


אז לאחר הימים המצויינים בפוקון, חזרנו לברילוצ'ה לעלות על המיניבוס המאורגן שלנו לכיוון הקרטרה אוסטל.
בדרך, הספקנו לפגוש עוד ישראלית משאריות הגל היורד. הייתה בפרו בוליביה. נו. השאלה המתבקשת – גנבו לך משהו.
אז סיפרה סיפור.
טיילה עם חבר, הגיעה ללה פז. הבחור הלך לברר משהו ונתן לה את התיק הקטן שלו לשמור עליו.
העניין הוא שבלה פז יש חוק ידוע. מה שמונח על הרצפה לעולם לא יחזור לבעליו. פשוט מאוד. נגעת – נגנבת.
בעודה ממתינה לחברה לטיול, צ'ולה טיפוסית מגיעה אליה ומתחילה את הטריק הידוע.
"אוי…Amiga…תראי.." הצו'לה מלחששת.
"יש לך לכלוך של חרדל על המכנסיים מאחור." הצ'ולה ממשיכה בברוברים. "בואי מתוקה…אעזור לך לנקות אותו…." הצ'ולה מפגינה חברות ומסבירה פנים לתייר.
חוץ משלט של "תראי !!! גונבים לך !!!" הכתובת הייתה על הקיר.
כמובן, שהתיק עם המצלמה לא נראה עוד לעולם. מקסימום בשוק הגנבים בלה-פז, תוך 3 עד 4 דקות לאחר מכן.
העניין הוא, שהבחורה מאשימה את החבר שלה. הוא אשם !! מה הוא השאיר את התיק אצלי !! הוא לא יודע שבלה פז גונבים ???? מפגרת !! תקחי אחריות !!!!
זהו לגבי הסיפור הזה….

אז לגבי המיניבוס. מיניבוס ? אז ככה.
יש סוכנות של ישראלי פה (איזו הפתעה) שמארגן מיניבוסים שנוסעים דרומה דרך כביש מספר 7 בצ'ילה שנקראת הקרטרה אוסטרל (Caratera Austral). הדרך נחשבת דרך מאוד יפה שחבל לפספס.
לרוב, אם עושים אותה, אזי יש 2 דרכים מקובלות – טרמפים, ורכב שכור. לגבי הרכב השכור, הכשלונות מהדהדים עדיין באוזני.
ולגבי הטמרפים – לא נראה לי. סה"כ אנחנו בנים ולא בנות, הדרך המדוברת היא לא איילון, והיא נמצאת באזור בין הגשומים ביותר בצ'ילה, ושמענו סיפורים על מוצ'לרים שנתקעו יומיים בגשם ממתינים לטרמפ.
אמנם, עד עכשיו, בדרום אמריקה אני עושה הרבה מאוד דברים שלא הייתי רגיל אליהם ובצורה שונה מהארץ, אבל לא נראה לי !
אקיצר, אז החלטנו להשיקע כסף ולהצטרך לטיול השנתי – למיניבוס הישראלים.
נו מה. תזרקו 16 ישראלים, בגילאים 20-27 במיניבוס סגור במשך 6 ימים, וכל מה שייצא זה טיול שנתי. מהספסל האחורי ועד הצו'קולוקים שעוברים ונאכלים ללא הרף. ממש כיתה טיפולית.

אז מלאי חשש, התחלנו את הנסיעה. ממה ? מהאנשים, מהדרך, אם זה יהיה שווה את זה. מבטים חדשניים. תהיות. את מי נאהב. את מי נתעב. מי יספק לנו כר בדיחות נרחב לימי הקרטרה. מי יפגין כריזמה. מי נסה לסדר מלונות. עצירות.

ירדנו דרומה לעיירה בשם אל בולסון (El Bolson).

עצירה ראשונה – החווה. מדובר במיזם של כמה ישראלים שטיילנו כאן לפני 4 שנים. ראו שטח, קנו 17 דונם ביער, הקימו אכסניה ומסעדה. השקיעו כסף, רב, באו אפילו עם חלק מהמשפחות שלהם, טיפחו קצת את האזור, הרבה מאוד שיווק, וזוכים בהרבה מאוד ביקורים של ישראלים. מקום מצויין לישראלים שאוהבים מקומות של ישראלים בשביל להיות עם הרבה ישראלים. מרום וארי – לידיעתכן ! המקום חביב, אבל ה"מפל" שאמור להיות כל כך מדהים שם, קצת מעורר גיחוך יחסית למה שכבר ראינו. אבל שיהיה. אני מאוד מעריך מיזמים כאלה. האומץ והתעוזה. חבל שלי בנתיים אין.

מסלול הליכה קצרצר לסלע בשם "הראש האינדיאני". יענו, סלע גדול שהרוח עיצבה בו צורה של פנים. יופי. מדהים ? ממש. אז זהו שלא.

בהמשך, יער פסלים. עלייה רגלית של כמה מאות מטרים ומגיעים לאתר שכמה פסלים פיסלו פסלים בתוך העצים ממש. כאילו הפסלים גדלו מהקרקע. חביב. לא פיסול מרשים מידי, גימור די מעפן, אבל העביר שעה בכיף.

בדרך עברנו גם בעיירה בשם אסקל (Esquel).
בערב ישנו בעיירה בשם טרבלין (Trevelin).


פוסט הבא – קרטרה אוסטרל (צ'ילה)


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.