פוסט קודם – פוארטו איגוואסו (ארגנטינה)

"פיתול ועוד פיתול
טלטול ועוד טלטול…
מסלול ועוד מסלול
חציתי את הגבול… "

איפה הייתי בארגנטינה ?

מפת צ'ילה ארגנטינה (Chile Argentina Map)

ניווט מהיר

View צ'ילה ארגנטינה Chile & Argentina in a larger map

קצת תמונות

פיקאסה

פליקר

פוסט הבא – ברילוצ'ה

"…כשהקיץ בא הם פורשים כנף,
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו, מהרי נפאל מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור…"

יומן מסע / אביב גפן

אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות…

3 החפצים שלא יכולתי להסתדר בלעדיהם

נייר טואלט.
אין ספק. הדבר החשוב ביותר. לעולם אסור לצאת מהמלון בלעדיו. אין לדעת לעולם היכן ומתי נצטרך אותו, אבל בטוח שתמיד, ללא התרעה מוקדמת, ובתדירות גבוהה הרבה מעבר לרצוי ולצפוי – נזדקק לו. ומאוד.
מסעדות של 3 סול, 4 סול, 15 סול. לא משנה מה. תמיד יגרמו לנו לתגובות ראקציוניות לא רצויות. אין מה לעשות. חילוף החומרים בדרום אמריקה מתעוות.

פליז. 
שוב, משהו שרצוי לא להיתקע בלעדיו. כרית, שמיכה, כיסוי תיק, מחמם, מגן מגשם. ביצת קינדר שלמה במסווה של כמה בקבוקי קולה ממוחזרים.

אינטרנט.
לא יכול איתו ולא יכול בלעדיו. בזבזן הזמן האולטימטיבי. אוכל כספים כפייתי. מספק הנאה, חדווה ואושר. פורקן. זמן הנאה צרוף. מידע אינסופי. תקשורת.
איך לעזאזל טיילו פעם בלעדיו ? איך אפשר היה ?
עיזבו חשמל. אוטו. הנורה החשמלית. הדפוס. עזבו הכל.
רק האינטרנט. זאת המצאת המאה.

הישראלי הנודד – מחקר אנתרופולוגי לא ממצה

מחשבה רבה אפשר להקדיש לעם הישראלי.
הרבה מאוד אפשר להגיד עליו. דברים חיובים ודברים שליליים. וולגרי. רועש. חוצפן.
אבל אין ספק שנוכחות – יש לו והרבה.
בדרום אמריקה יודעים עברית. יודעים ישראלית. כבשנו את היבשת. הכיבוש השקט. בלי נשק. בלי צבא. בלי כלום. לאט לאט. בשקט בשקט – דרום אמריקה בידנו.

אז מי הוא הישראלי שבדרום אמריקה ?
אמנם לא פגשנו פה ישראלים בכמויות, אבל אלה שפגשנו בהחלט הספיקו. אפשר לחלק את הישראלי לכמה קטגוריות.
זה מה שאנחנו מצאנו.

המתנחל.
זה ישראלי אשר לאו דווקא הולך עם גרביים וסנדלים, אלא אשר מגיע למקום, מלא חדווה ואושר לקראת המקום הבא עליו לטובה כאשר כל רצונו זה – לשבת שם.
במרחק של 50 מטר, יכולה להיות לידו הלגונה היא יפה בעולם, אבל הוא לא ישים לב בכלל. הוא ? הוא בא לשבת. לאחר שבוע שבועיים הוא כמובן ימשיך לטייל. לטייל ? במושגים שלו זה פשוט לשבת במקום הבא.

הממצה. 
אנשים כמוני. לא מסוגלים לשבת ולבהות. בכל רגע נתון ירגישו שהם חייבים לעשות משהו לעשות משהו שייספק אותם. לראות עוד מקום. לדבר עם עוד מקומי. לצלם עוד בניין. יקומו שעה קודם לפני כולם, לוודא שכולם יקומו מוקדם מספיק. למצות כל מקום עד תומו.
בסוף, יגיעו ימים והם פשוט ימותו מעייפות. מנסיון.

הגיבור. 
הישראלי שהיה מינימום מ"פ בשלדג. כבש שטחים, ושחרר שבויים. היה באנטבה, ותכן את סבנה. מגיע לדרום אמריקה חדור תחושת בטחון. אותי ? אותי לא יידפקו. "ייסדר" דברים לשאר הישראלים.
יעמוד בלי סוף על המקח, היות הרי אף אחד לא יידפוק אותו.
יהיה עמוס בסיפורי גבורה ובמור"קים על החוויות של בדרום אמריקה. איך הוא עשה ככה, ואיך הוא סידר ככה, איך קימבן ככה – ובשורה התחתונה – איזה תותח הוא.

האבוד.
ישראלי שהגיע לדרום אמריקה. למה ? כי כל החברים שלו היו פה, אז הוא גם בא. לא יודע מילה בספרדתית, לא בטוח בכלל באיזה חלק של כדור הארץ היבשת נמצאת, או אילו מדינות יש כאן.
יחפש את עצמו לדעת פה. לעיתים, יתחבר לבחור "גיבור" (ע"ע) שיעזור לו.
בלי שום טיפת שוביניסטיות, אבל תמיד נמצא בנות אבודות שהתחברו לבנים גיבורים.

התפרן. 
ישראלי שעבד קצת לפני הטיול, הרוויח גרושים וחסך גרושים. בא במטרה אחת – להיות בדרום אמריקה, לבזבז את כל מה שהרוויחו, אבל תוך שבירת שיאים למשך הזמן. ישתו רק מים מהשירותים. יאכלו רק לחמנייה מהסופר. לא ישכרו חמור לעולם, כי כך יוכלו להיות עוד יומיים בבוליביה. ואיפה הם יהיו ? בעיקר בבולביה. ברור – הכי זול שם.
הרבה פעמים חלקם הם גם שילוב של ה"המתנחלים" (ע"ע).
למה ? כי זה מאוד כלכלי לשבת. לא מבזבז כסף, אלא רק זמן. כי זאת המטרה בעצם.
מאופיינים בגיל צעיר יחסית (יחסית אלי…) של 21 – 23.

לא רלוונטי. 
הישראלי המציק. סתם מעצבן כזה. לא סותם את הפה, לא חברותי, משבית שמחות. איש CONTRAST ודומיו. סתם מיותר.

אמירות שראוי לזכור

קטע זה באמת לא רלוונטי לאף קורא. סתם אוסף של משפטים, שכנראה, לניר ולי ייקח זמן, הרבה מאוד זמן לשכוח אותם, אבל שאין ספק שיצחיקו אותנו לעוד זמן רב מאוד.

1. That is all right. I just want to nock him out…."
מרק בערב שכרות ייחודי

2. "I someone would kill my children on thier way to scool, i would really pissed off !!".
מרק בעוד משפט מטופש ייחודי משלו

3. "Are we Still OK ? "
ליסה במשפט מטופש ומיותר.

4. "We did it guys !!"
ציונה במשפט מעצבן במיוחד. אנחנו ?? ממתי זה אנחנו ???

5. "פופוקרן זה כמו תירס. גם הוא נתקע בשיניים".
יוסי ז. קטן בעוד הגיג חוכמה

6. "Are you hungry ?" תתמודד…
פרדי המדריך בעוד יציאה דואגת מהמוצדקות שלו…

7. "We have to be faitfull to the plane"
פרדי המדריך דואג לתוכנית אבל לא לנו..

8. "Everything has a reason"
פרדי המדריך משכנע שיש סיבה. אף אחד לא יודע מה היא, אבל בטוח יש כזאת.

9. "אני לא מחפש יופי. אני מחפש יעילות"
מוידויו של מוח עתודאי

10. "אני חושב שביומן האישי שלך יש יותר מידי דעה אישית"
אבא של ס. של. עתוד.

11. "Could you, p-l-e-a-s-e wake up ?"
חואן הבכיין. בעוד פרץ של כריזמה כובשת

12. "Marselo said…"
חואן הבכיין בעוד משחק טיפוסי של הרצל אמר

13. "מה ? הייתי צריך שתי אבנים אז לקחתי את הטובות."
איתי בשנייה אחת אחרי שמילא את האוהל מים…

14. "אחי, אתה יודע איך זה בקולומביה. אתה מעשן כל היום, לא אוכל, הגוף קורס."
מסומם חולה, מנסה ליצור קשר עם האנושות

15. "עמרי. אפשר לצלם ?"
נעה מביעה כריזמה כובשת…

16. "מה ???? מטפסים את זה ברגל ??"
נעה מפגינה מוצ'לריות מרשימה

17. "אין מינימום למיניבוס. זה הכל תלוי ביקוש"
תומר מיענקלה מפגין ידע מרשים בלוגיקה כלכלית

18. "אולי תתני לו נשיקה ?"
אני בעיצומו של ניהול המשא ומתן עם ראפ.

19. "אכפת לכם להיות בשקט ? אנשים מנסים לישון פה !"
יעל ואייל מפגינים אמפטיה חמה.

20. "בדרך המוות נהרגים 100 אנשים בממוצע לשנה. אה ! זה אומר שכל יומיים נהרג אדם…"
קרן מפגינה ידע מעמיק במתמטיקה של כיתה ד'.

21. "אני אמורה להיות פה…"
קרן. אין מה להוסיף.

22. "הכל נכנס לתחת."
קרן. עדיין אין מה להוסיף.

23. "מה אני ??? כושלאמא שלי ????"
צחי..

24. "Bueno…"
"ברק מפגין ידע בלשני מעמיק בספרדית"

25. "אבא שכח להגיד שיש עליה."
העליה להר המצודה. שנייה לפני שהתמוטטנו מעייפות….

26. "…El banco es cerrado "
ניר, בשלבי משא ומתן, אבל הפעם – מוצלח

27. "אתה יכול לקנות גם לעצמך פליז"
לינור, ברגע של נחמדות פורצת

28. "יעל ! מי זה שמעון ?"
רוני, בעוד רגע מתמשך שאינו נגמר של שוק אינסופי
29. "El banco es cerrado"
ניר, בשלבי משא ומתן, אבל הפעם – מוצלח.

30. "אתה יכול לקנות גם לעצמך פליז"
לינור, ברגע של נחמדות פורצת

31. "יעל ! מי זה שמעון ?"
"רוני, בעוד רגע מתמשך שאינו נגמר של שוק אינסופי"

32. "בעקרון. המערכות שלנו עוזרות להרוג ערבים."
אני. במשפט אחרון, לפני שתיקה מעיקה של דקה שארכה כנצח נצחים, בשיחת חולין עם טורקי

33. "ממר"מניקים ? איזה חנונים !!
חנונים חנונים, אבל הגענו חצי שעה לפניך."
תשובה מפגרת שלי, למשפט מפגר עוד יותר לשתי בחורות בארץ האש.

34. "אני ? אני הכי מתגעגע לעבודה"
עמרי. פרץ של געגוע

35. "מה ? איך אתה לא מכיר אותו ? הוא הומו !"
רגע של פתיחות עם עמרי

36. "איזה מיותר היה גלאפגוס ? איזה חמוד היה יונתן ?"
איזו מטומטמת ?

הספרים שקראתי בדרום אמריקה

הרבה פלאזות, הרבה כיכרות, הרבה מדשאות והמון זמן המתנה יש פה. כר מצויין להרחבת הידע הספרותי…
אז זה מה שקראתי פה :

1. החיים על נייר זכוכית – יורם קוניאק
2. מאה שנים של בדידות – גבריאל גרסיה מרקס
3. צופן זה וינצי – דן בראון
4. הצוואה – ג'ון גרישם
5. ארמון הירח – פול אוסטר
6. רודף העפיפונים – חלאד חוסייני
7. חסד נעורייך – אייל מגד
8. הגנן המתמיד – ג'ון לה קארה
9. נקודת ההונאה – דן בראון
10. זכרונותיה של גיישה – ארתור גולדן
11. מבצר דיגיטלי – דן בראון
12. הנעלמים – הרלן קובן
13. ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו
14. דיו חיוור – הרלן קובן
15. רומן רוסי – מאיר שלו
16. בנג'י פיש – עמוס ה' הדני
17. פרפרים בגשם – מירה מגן
18. אישתו של הנוסע בזמן – אודרי ניפנגר
19. סיפור אמיתי – מייקל פינקל
20. אנשי הקש – מייקל מיטשל
21. בלתי אפשרי – דניאל סטיל
22. ההזדמנות האחרונה – הרלן קובן

הסרטון של ניר

פוסט הבא – אקוודור

"…כשהקיץ בא הם פורשים כנף,
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו, מהרי נפאל מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור…"

אז מה, בעצם ?

טוב, אז זהו . נוסעים. אחרי 8 שנים וחודש ושבוע בצבא, הגיע גם תורי. עוד דינוזאור שנסע לבזבז קצת את כספי מענק השחרור שלו.
אז מתחילים באקוודור עם ניר ונראה מה יוליד היום.

איפה הייתי בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה ?

אז ככה. בעקרון, התחלתי בבירת אקוודור – קיטו (Quito) .
אחר כך – עיירה בשם בניוס (Banios) .
הצפנו לעיירה בשם אוטאבלו אוטאבלו (Otavalo) .
חזרנו לקיטו והיינו שבוע ב גלאפגוס (Galapagos) .
חזרנו, שוב, לקיטו לאוטובוס שיסיע אותנו לעיירה בשם מינדו (Mindo) .
חזרו לקיטו ועברנו ל מנקורה (Mancora) בצפון צפון פרו, תוך כדי מעבר ב מצ'אלה (Machale) , וואיקס (Uaqias) , ו טומבס (Tumbes) .
הגענו ל וואראז (Hauaraz) תוך כדי מעבר בצ'ימבוטה (Chimbote).
המשכנו ל לימה (Lima) . משם, בזריזות עברנו ל איקה (Ica) ולידה לעיירה בשם איקוצ'ינה (Hacachina) .
באמצע הלילה חתכנו ל נאסקה (Nazaca) לכמה שעות, ולאחר מכן ל אריקיפה (Arequipa) .
עברנו לבירת ישראל החדשה – ל קוסקו (Cusco) .
לאחר 11 ימים, המשכנו במסע דרומה והגענו ל פונו (Puno) שליד אגם טיטיקקה(Lago Titicaca) .
לאחר שיט באיים לקחנו אוטובוס שעבר ל בוליביה (Bolivia) לעיירה קופקובנה (Copacobana) ומשם ישירות ל לה-פז (LaPaz) .
לאחר יומיים, הדרמנו לעיירת המלח איוני (Uyuni) , ולאחר טראק של 3 ימים עברנו ל צ'ילה (Chile) , תוך כדי מעבר בעיירת הגבול סן פדרו דה אטאקמה (San Pedro De Atacame) ומשם ישירות לעיר קלאמה (Calame) .
לאחר יום מבוזבז, הדרמנו מאוד מאוד לבירה סנטיאגו (Santiago) , ואחרי חגיגות השנה החדשה, הדרמנו עוד לעיירה פוקון (Pucon) .
מ פוקון (Pucon) , חצינו את הגבול בפעם הראשונה ל ארגנטינה (Argentina) לעיר הסקי, הסטייקים והשוקולד בשם ברילוצ'ה (Bariloche) .
לאחר מספר ימים, חצינו שוב את הגבול לצ'ילה בחזרה ל פוקון (Pucon) , ושוב, חזרנו ל ברילוצ'ה (Bariloche) .
התחלנו לנסוע לכיוון הקרטרה אוסטרל (Caratera Austral). עברנו בעיירות רבות בדרך. התחלנו באל בולסון (El Bolson), ובזריזות המשכנו לאסקל (Esquel). את הערב בילינו בטרבלין (Trevelin).
חיצינו את הגבול שוב לצ'ילה, לעיירה בשם פוטאלאופו (Futaleufu) והמשכנו להדרים לעיירה בשם פויוואפי (Puyuhuapi).
משם הגענו לעיר הקרטרה – קויאיקה (Coyhaique). לנו בעיירה בשם הגענו לעיירה בשם שער הנהר הרגוע (Puerto Rio Tranquilo), וחצינו את הגבול בחזרה לארגנטינה לעיירה בשם פריטו מורנו (Perito Moreno).
סיימנו את הקרטרה אוסטל והדרמנו רבות עד לעיירה בשם אל צ'יאטן (El Chalten) .
לאחר ימים ספורים וטרק מוצלח הדרמנו לעיירה בשם אל קלפאטה (El Calafate) .
לאחר צפייה בקרחון המתנפץ, עברנו שוב את הגבול לעיירה שכוחת אל בשם פוארטו נטאלס (Puerto Natales) . עשינו שם את הטורוסים, והדרמנו לעיר נוספת בשם פונטו ארנס (Punto Arenas) .
חצינו את הגבול והגענו לעיר הדרומית ביותר בעולם אושוויה (Ushuaia) , הממומקת בארץ האש (Tierra el Fuego).
לאחר שהתנחלנו כאן למעלה משבועיים, בשעה טובה הדרמנו. הדרמנו עוד 1,000 קילומטר ל אנטארקטיקה (Antarctica) .
אז לאחר התור המדהים ב אנטארקטיקה (Antarctica) חזרנו לאושוואיה ללילה, ותפסנו טיסה עד ל בואנוס איירס (Buenos Aires) .
מבואנוס, קפצנו ל – 3 ימים ותירים בעליל למאר דל חארטה. סליחה. מאר דל פלאטה (Mar Del Plata) .
חזרנו ל בואנוס איירס (Buenos Aires) , ולאחר שבועיים מצויינים בעיר המדהימה ביותר בדרום אמריקה, הצפנתי סוליקו ל פוארטו איגוואסו (Puerto Iguazo) .
לאחר צפייה במפלים, הצפנתי ל פוז זה איגוואסו (Foz Do Iguazo) ומשם ל קמאפו גרנדה (Campo Grande) לעשות את הפאנטאנאל.
לאחר התור בביצות הגדולות, המשכתי לעיירה בוניטו (Bonito) .
ולאחר מספר ימים פתחתי במסע ארוך עד ל ריו (Rio De Janero) ושם חגגתי את הסדר.
משם, הצפנו הרבה מאוד בנסיעת זוועה עד ל ולנסיה (Valencia) , ולאחר לילה המשכנו לאי מורו דה סאו פאולו (Moro De Sao Paulo) .
לאחר קצת חופים ושיזוף, המשכנו באוטובוס מהיר לעיירה בשם פיירה דה סנטנה, ולאחר עצירת ביניים של כמה שעות לעיירה לנסויש (Lencois) .
אחרי טראק קשה ומצויין, חזרנו פיירה דה סנטנה (Fiera De Santana) ליום אחרון של קרנבל.
מייד אחר כך, לקחנו אוטובוס ל סלבדור (Salvador) ולאחר שהות קצרה תפסנו טיסה בחזרה לריו ותוך כמה שעות הגענו לאי הגדול אליה גרנדה (Ilha Grande) .
לאחר יומיים מהירים חזרנו ל ריו (Rio De Janero) ליומיים אחרונים בדרום אמריקה.
משם תפסנו טיסה לסאו פאולו ומשם ל ניו יורק (New York) .
לאחר שבוע קפצתי ליומיים ל וושינגטון (Washington) ולאחר מכן חזרתי ל ניו יורק (New York) לימים האחרונים שנותרו לי לטיול ומשם – הביתה.

אפשר לראות אפילו את המסלול במפה (אם ממש מתאמצים….)

View דרום אמריקה in a larger map

מפת אנטארקטיקה – הקוטב הדרומי (Antarctica Map)

פוסט הבא – הגיגים