את הימים האחרונים החלטתי לעשות לבד. בלי למצוא שותפים וכו'. קצת הסתובביות, עוד כמה מקדשים וכמה נסיעות קטנות. להתמודד עם זה שוב.
דבר ראשון, כמו כל בוקר, ארוחת בוקר טובה ושייק. איזה כיף לפתוח ככה את הבוקר !! כל בוקר !! למה בארץ זה לא קורה יותר ??
דבר שני, מסג'. גם מגניב ביותר.
מסתבר שבעל המכון, עבד 3 שנים בארץ. קטע. הראה לי תמונות שלו באילת, ים המלח, תל אביב. אפילו יצאה לי מזה הנחה.
אוטובוס סיוטי (כרגיל) לבאקתפור ולכיכר דורבר. שוב אותו רעיון – המון מקדשים, נהדר קטן ומגו'ייף של שריפת גופות, והרבה הרבה סטופות קטנות.
זה קטע לא נורמלי הסיפור הזה פה. בכל חור יש פה מליון מקדשים, שלאורך כל היום עובדים שם את האלים. אביסלה כמו ירושלים. כל אבן שנייה פה קדושה ועם משמעות כלשהי למישהו. אבן לשיווה, אבן לקרישנה, ואבן להשד יודע מה.
אם זה טוב ? זה אני לא יודע. אבל זה בהחלט מרגש.
כיכר דורבאר
עוד יום של שגרת טיקה
בערב, בשעה טובה ומוצלחת הגעתי לנאגרגאוט. באפילה מוחלטת. גם פה, החליטו לוותר על עניין תאורת הרחוב. הרבה חיים אין פה. אבל ככה זה נפאל..