זגרב

פוסט קודם – שמורת אונה (בוסניה)

האמת שזגרב מראש נראתה כעיר לא מרתקת במיוחד, בעלת עניין ייחודי או עיר ששווה להקצות לה זמן רב מידי. זגרב אצלי בראש היא בעיקר ציבונה, כדורסל, ומסיבה לא ברורה, בעיקר הפסדים של מכבי….
אז ההמלצות עשו את שלהן, והקצנו בדיוק 24 שעות לעיר הבירה של קרואטיה.
הגענו בשעות הערב המוקדמות, טפטפי גשם שהולכים ומתחזקים, ומחפשים את הדירה ששכרנו ממש במרכז העיר. מיקום מושלם.

התארגנות בדירה המהממת הענקית והמושלמת שלנו, ויציאה לארוחת סוף הטיול.

בלילה החל גשם זלעפות. ברקים. רעמים. ברקים. רעמים. וחוזר חלילה. היה נראה, ונשמע, כאילו מזג האוויר שליווה אותנו בטיול בתוספת לא מעט מזה החליט לנטוש ופינה מקומו לשבר ענן שלא נגמר.

בגדול, התכנון ליום האחרון הורכב משני יעדים – סיור חינם בעיר (Free Walking Tour) עם ארגון הסיורים המקומי ושוק הפשפשים הפתוח והענק של העיר.

לשמחתי, הסיור החינמי בעיר אכן התקיים, ופגשנו בין מליון הטיפות את המדריכה המקומית. כנראה שהמבול לא ממש עשה טוב לשאר התיירים, ועל כן זכינו לטיול פרטי משלנו. כיף.
אבל המבול היה קצת פחות כיף.
סיור פרטי של של שעתיים וקצת, מבנים, הכנסייה, אזור בית הכנסת העתיק (לשעבר), מבנה הפרלמנט, מבנה הנשיא המופצץ והרבה מאוד היסטוריה, במיוחד היסטוריה אישית של המדריכה שלנו.
מדובר בילדה, שהתגוררה בסלבאניה, באזור הגבול עם סרביה. בזמן המלחמה, הסרבים הפציצו לה את הכפר ועל כן היא ברחה יחד עם הוריה כפליטים לעיירה באזור החוף למספר שנים. לאחר שהמלחמה הסתיימה, היא המשיכה ללימודים בזגרב, בזמן שהוריה החליטו לחזור לעיירת הולדתם שנבנתה מחדש ממש מאפס על ידי המדינה.

אז מה הספקנו לראות ?
למדנו על העיר העליונה ועל העיר התחתונה, על הגונדולה שמחברת את הערים (שהיא למעשה פוניקולר – כמו הכרמלית שלנו בחיפה), ביקרנו בשוק המקומי (שתמיד השווקים באירופה כל כך יפים ומסודרים שזה משהו).
הסתובבנו בכיכר הפרלמנט ובבית הנשיא. הגג של בית הנשיא הוא עם רעפים שרופות בשל אחת ההפצצות של צבא סרביה שניסה להתנקש בחיי הנשיא. באופן יחסי, המלחמה ביוגוסלביה הייתה ממוקדת במחוז הצפוני מזרחי סלאבניה ובעיירות הגבול, ועל כן לא ניכרים סימני הרס בעיר עצמה. טביעת האצבע העיקרית של המלחמה הינה בגג של בית הנשיא שהופצץ, וכאות זכרון נשאר שרוף ומושחר.

שארית בית הכנסת, זגרב, קרואטיה

תצפית על העיר התחתונה, זגרב, קרואטיה

בית העירייה, זגרב

עמודי רחוב לתאורה מהממים מפלדה יצוקה מפארים את הרחובות.
בנוסף, למדנו (למרות שהייתי ממש ממש סקפטי) שהקרואטים (וליתר דיוק – חיילים קרואטיים) הם אלו שהמציאו את העניבה (ולא כפי שרבים נוטים לחשוב – לא הצרפתים הגו את הראיון).
שכירי החרב הקרואטים בצבא צרפת לבשו צעיפים לצווארם. יש הטוענים, שמטרת הצעיף היה לקינוח הפה בעת האכילה, או להגנה על החולצה מפני כתמים.
תושבי פריז התלהבו מהמראה החדש ובמהרה פשטה אופנת צעיפי הצוואר, לנשים ולגברים, בכל רחבי אירופה. המילה עניבה בצרפתית (קְרַווָאט) ובשפות אירופאיות נוספות התפתחה מהמילה "קרואטים".

בנוסף, עברנו במגרש חניה ציבורי במרכז העיר (מראה די נדיר) ולפני 70 שנה עמד שם בית הכנסת המרכזי של זגרב שנהרס עד היסוד.
במקומו, מוצב שלט צנוע המעגן את העבר הנוראי.

אחרי הסיור, המדריכה, בצורה האמהית והאיכפתית שלה (ומדובר בילדה בת 26) דאגה לנו למונית – כל זה בשביל שנוכל להגיע בזמן לשוק הפשפשים של זגרב שחיכתי לו בציפיה ובסבלנות במשך שבועיים.
נסיעה ארוכה במונית, ארוכה מידי, 10 יורו מחירה, ובסופה הגענו למגרש ענק של בוץ. מימין ושמאל רק בוץ ובוץ.
נהג המונית שלנו, שלא ידע מילה אנגלית, התקשר למדריכה שלנו שתסביר לנו שכנראה המבול החליט לחרב לי את תכנון הקניות בשוק, ושכדאי לחזור לעיר. בעסה לא נורמלית.

בכל אופן, נשארו לנו מספר שעות להעביר בעיר שאת חלקן העברנו במויזיאון ליחסים שבורים.

מדובר במוזיאון המוקדש לבעלי הלבבות השבורים נפתח בזאגרב שבקרואטיה. יזמי המוזיאון החליטו לפתוח את המוזיאון לאחר שחוו רומן כושל.
במוזיאון מוצגים מכתבים ומזכרות ששמרו אלו שנשבר ליבם אחרי הפרידה מבן/בת הזוג.
מוזיאון מוצגים לצד המכתבים גם מתנות שקיבלו שבורי הלב בזמן מערכת היחסים שניהלו, כגון דובונים, ותמונות. כל פריט בתצוגה מלווה בפירוט מלא של ההיסטורית היחסים של הזוג וכיצד החלים שבור הלב. המוזיאון זכה בפרס המוזיאון החדשני לשנת 2011. האמת שבאופן כללי לא מדובר במוזיאון מדהים ביופיו, אולם אין ספק שהרעיון מקורי מאוד בעולם המוזיאונים הכל כך לא חדשני. בנוסף, חנות המתנות מגניבה בצורה לא נורמלית.

בשעות שסרקנו את הרחובות למדנו על ה – FriesFactory.
אני אתחיל מהסוף. מדובר בסך הכל בצ'יפס. כולה צ'יפס. אבל בצ'יפס הכי מגניב בעולם !
לא ממש ברור לי איך, אולם צורת העשייה שלו שונה במעט בטיגון רגיל.
בנוסף, השוס האמיתי, הינו צורת החיתוך. הצ'יפסים חתוכים בצורה של של V, מה שאומר, שכאשר טובלים את חתיכות תפוחי האדמה בקטשופ או בכל רוטב טעים אחר, הרוטב נשאר פשוט על הצ'יפס. גאוני כבר אמרתי ??

צ'יפס גאוני, זגרב, קרואטיה

וזהו… מכאן לשם, הסתיימו להם 24 השעות שהקצנו לזארגב, ואיתן גם הגיע לקיצו הטיול 🙁

חוגגים סוף טיול, זגרב, קרואטיה

פוסט הבא – סיכום טיול