פוסט קודם – יום 9 : מושבת כנרת – יבניאל
את היום פתחנו במרץ. צריך לטפס על מצוק גבוה מעל יבניאל, לראות קצת נוף יפה,ואז ללכת מהר עם מיקי על מנת להגיע לצומת גזית עד 14:00, כך שיתפוס את האוטובוס האחרון לתל אביב. טיפסנו במרץ את העלייה והגענו לחוות כבשים מוזרה קצת על שפת המצוק. חוות איילות שמה. מה שכן, יש להם אחלה מרפסת עם כסא של רופא שיניים שהגיע לשם בדרך לא דרך. מה שכן, עם נוף כזה מהכיסא, לא בטוח שצריך שם זריקת הרגעה.
רופא שיניים
משם התפצלנו והתחלתי עם מיקי בהליכה מאומצת. התברברנו קצת, חצינו שדות לא ברורים, לא מצאנו סימוני שביל, חזרנו לנתיב, אכלנו סברסים והלכנו לאורכו של נחל תבור. אט אט התחלנו להתקרב להר תבור שעליו נטפס מחר. נראה די גבוה מהצד שלנו !
בתכלס, היה יום די מעפן. גם קיבלתי מכת חום, גם כאבו לי טילים הרגליים, נחל תבור היה יבש כמו סתם שלולית דלוחה בחודש אוגוסט. בקיצור – סתמי. מה שכן, מיקי ואני תפסנו את הטרמפ המושלם. עזר לנו לדלג על דרך ארוכה לאורכו של הכביש מעפן והבחור הסיע אותי עד בית הספר. סתם כי הוא בחור טוב. וזה אכן היה כיף להגיע בשעה 2. עשיתי כביסה, התארגנתי, דפקתי שנ"ץ איכותי והורדתי את הטמפרטורה של עצמי בכמה מעלות טובות. אין תלונות. אחרי 3 שעות כל השאר הגיעו…
סתם מגניב