דצמ 04

יום 9 : מושבת כנרת – יבניאל

נכתב על ידי בקטגוריה שביל ישראל - שליש ראשון


פוסט קודם – יום 8 : ארבל – מושבת כנרת


את היום הזה התחלתי מוקדם מכולם. הגענו אתמול בלילה מאוחר ורציתי לעשות סיור בבית הקברות של כנרת וגם סתם קצת במושבה, שבסוף החודש חוגגת יומולדת 100. ואם אפשר, גם לעשות את זה בלי המוצ'ילה.
אז הגעתי לבית הקברות. מדהים הקטע הזה. פאקינג, על הכנרת עצמה, שטח לא קטן מהחוף, שווה הון, דחפו בית קברות. נוף לים אבל למתים. מה לעזאזל הם חשבו לעצמם המושבניקים האלה ??? חבל שסבא שלי לא קנה שם דירה מאשר במרכז רמת גן.
האמת, מגניב נורא. מאוד תמים כזה. רחל, ברל כצנלסון, נעמי שמר ועוד רבים וטובים קבורים שם. הכל גם כל כך תמים. עם הכיתוב הכל כך ציוני ותמים שיש על המצבות. כיתוב שורשי, חקלאי, מחנך ומלמד כזה. אפילו בבית קברות. אהבתי את זה. מאוד מחמם את הלב. לישראל של פעם. סוג של ציונות שעברה חלפה לה מן העולם ? מה שכן, גם שם רואים את אופרות הסבון והרכילויות. למשל, הפילגש של ברל כצנסלון שקבורה לידו בשלישיה יחד עם אישתו… ממש מנז' טראה. בנוסף, עשיתי סיור במושבה עצמה. ברחוב המייסדים. הבתים העתיקים, כולם מאבני בזלת, בחלקם הייתה מפקדה של ההגנה, סליק ועוד. הכל ציונות והיסטוריה. פשוט מביש שמעולם לא הייתי שם.

קבר רחל

קבר רחל

 

שירת רחל

שירת רחל

 

נעמי שמר

נעמי שמר

אחרי שעתיים מיקי הגיע מתל אביב. הצטרף ליומיים. אז התחלנו בהליכה ליבניאל. איזה יופי. היום יהיה לי שותף לקצב ההליכה שלי.
מדרימים, חוצים את הירדן, ומתחילים בתנועה מערבה. בגדול, מדובר בנוף מאוד רמת גולני דווקא. צחיח כזה. יבש. וחום. בדרך הגענו לשדה בצלים. אני רואה אנשים ומיד בא לי לדבר איתם. זה חלק מהעניין. ערבים מהאזור. שותלים בצלים. לוקחים בצלים קטנים ומטמינים בשדה. כל 10 סנטימטר – בצל. "איפה המכונה ?" שאלתי בשיא תמימותי. איזו נאיביות. אז בעל הבית ענה לי "איזו מכונה ואיזה נעליים. יש פועלות". ש ערביות, שפשוט יושבות עם דלי, וכל 10 סנטימטר מניחות בצורה הכי ידנית שיש בצל על הערוגה. אין יותר LOW TECH מזה! גם הציעו לנו קפה. אחלה קפה, אבל למה בכוס פלסטיק למה ??

Low Tech

Low Tech

בכלל, אחד הדברים המגניבים בשביל, זה השינויים. ישראל קטנה קטנה אבל עוברים המון שינויי נוף בקצב יחסית מהיר. התחלנו בצפון, נחלים, היערות של קקל, מגיעים לצחיחות הגולנית, נגיע לכרמל ומדבר בסוף.

בערב, לאחר עוד כמה קילומטרים, שתי התברברויות ונחל יבניאל אחד יפה, הגענו לישוב יבניאל. מצאנו את הגינה הציבורית, סופר פתוח וברז מים. לא צריך יותר מזה.


פוסט הבא – יום 10 : יבניאל – בית ספר שדה תבור


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.