נוב 02

עמק סוצ'ה והמערות

נכתב על ידי בקטגוריה סלובניה


אגם בלד, טריגלאב ואגם בוהיני


אחרי אגם בוהיני החלטנו שאנחנו ממשיכים לעמק סוצ'ה, דרך מעבר ורשיץ' מכיוון צפון.
הסתכלנו במפה וראינו שהדרך החביבה לעשות את זה היא לעבור באיטליה ואז לחזור לסלובניה. נשמע אחלה.

מעבר ורשיץ' נחשב כמעבר ההרים היפה ביותר ברכס היוליאני (האלפים הסלובניים) והגבוה ביותר בסלובניה, המגיע לגובה של 1,611 מטריםכ שמסביב מתנשאות פסגות לגבהים של מעל 2,000 מ'.
המעבר נמצא בין טרנטה (Trenta) לקרנסקה גורה (Kranjska Gora), וכדי לעבור בו יש לנסוע בכביש צר ומפותל, בסך הכל 50 סיבובים (25 לעלייה ו – 25 לירידה), שניתן לספור בעזרת השילוט שמפוזר בדרך. מספירה שלי אגב מדובר בהרבה הרבה יותר מ – 50 סיבובים. בשפה המקומית, סיבוב או פיתול הינו פיתול של 270 מעלות בערך. כל סיבוב שקטן מזה לא נספר בספירה המקומית. בספירה של הקיבה שלי ושל אישתי, כדאי מאוד לספור גם את הפיתולים "הקטנים".

אז עוזבים בצער רב את בוהיני ומתחילים להצפין. מהר מאוד מגיעים למעבר הגבול עם איטליה, ובלי לשים לב, חוצים את הגבול לעמק בצד האיטלקי.

רכבת הרכבים בוהיני, סלובניה

רכבת הרכבים בוהיני, סלובניה

רואים שהבניינים שונים. שהאוכלוסיה טיפה שונה. מגיעים לעיר האיטלקית טַרְוויזיו.
אוכלוסיית המחוז רובה "פריולים" שאבותיהם סלובנים, והוא מוגדר לפיכך כאוטונומיה עצמאית מיוחדת באיטליה, בעלת זכויות חוקתיות נתונות, בעיקר בתחומי הלשון, החינוך והתרבות.
מסתבר, שגם פה יש היסטוריה יהודית לא מבוטלת.
העיר, המהווה תחנת גבול בין שלוש מדינות, הייתה בשליטת הבריגדה היהודית בסיום מלחמת העולם השנייה הפכה אותה למרכז קליטה של פליטים יהודים ממזרח אירופה בדרכם לארץ ישראל. פעילות ענפה זו נמשכה חודשים אחדים, עד אשר הצבא הבריטי העביר את החיילים היהודים לגרמניה.
הרבה אין מה לעשות בעיר. בעיקר לאכול. פיצה כמובן. שהייתה טעימה מאוד כמובן. וקניות כמובן. של מעיל עור. כמובן…

חוזרים מהר מאוד לסלובניה, ומתחילים את הטיפס העקלקל למעבר ההרים. באמת יפה. אמנם מזג האוויר לא האיר לנו פנים מידי, והעננות והקור פגעו קצת בחוויה, אבל אין ספק שהמקום מהמם ביופיו. סלעי ענק. הרים גבוהים. המוני עצים בשלכת. מקסים.

מעבר ורשיץ', סלובניה

מעבר ורשיץ', סלובניה

 

מעבר ורשיץ', סלובניה

מעבר ורשיץ', סלובניה

עוברים את הפס, ויורדים לכיוון עמק סוצ'ה.
הכל ירוק כל כך. שלו כל כך. בתים כפריים יפים כל כך. נהר הסוצ'ה הירוק בהיר בהיר שזורם במרכז. וגם הצימר שמצאנו, כרגיל, מהמם כל כך. פשוט קסם של מקום.
המקום כל כך קסום, ומנוגד כל כך לעבר שלו. במלחמת העולם הראשונה היה עמק סוצ'ה זירת קרבות קשים בין מאי 1915 לנובמבר 1917. ב-12 קרבות הנהר איזונצו נפלו כ-600,000 חיילים איטלקים ואוסטרו-הונגרים.
בקיץ, יש בעמק מליון פעילויות תיירותיות. אופניים, ראפטינג, סוסים וכו'.
עכשיו, כולם בעיקר מסתגרים בבית, שותים תה במרפסת ומתכוננים לחורף. אז גם אנחנו ! באמת מקסים.

עמק סוצ'ה, סלובניה

עמק סוצ'ה, סלובניה

 

עמק סוצ'ה, סלובניה

עמק סוצ'ה, סלובניה

וזהו. אחרי יום ממשיכים לכיוון ביקור במערות הנטיפים של סלובניה. האטרקציה התיירותית ביותר בסלובניה. מאוד מאוד תיירותית.

התחלנו במערת פוסטוניה.
מערת פוסטוינה היא מערכת מערות קארסט באורך 20,570 מטר, סמוך לפוסטוינה שבדרום-מערב סלובניה. זו מערכת המערות הגדולה במדינה ובין הגדולות בעולם. המערה הגדולה בעולם אגב נמצא בארה"ב ואורכה כ – 600 קילומטר.

המערה נוצרה לפני כשבעים מליון שנה בתקופה הגיאולוגית קרטיקון. אורכה של המערה הוא כ-27 קילומטר והיא כוללת מספר אולמות מדהימים עם נטיפים וזקירים מסוגים שונים. במערה מתקיימים בעלי חיים רבים כמו סוגים מיוחדים של חיפושיות, חגבים, עכבישים, סרטנים, ומרבי רגליים, אך בעל החיים המפורסם ביותר הוא "הדג האנושי" הידוע בשמו הלטיני פרוטאוס. דג זה הוא עיוור ונושם בעזרת זימים חיצוניים ואורך חייו מגיע לגיל מאה. הסיבה לכינויו "הדג האנושי" הינה לא בכלל הצורה (תכלס, הוא נראה כמו לאטה ישנונית) אלא בשם העובדה שהוא חי כ – 100 שנה.

מערכת המערות נוצרה על ידי נהר פיבקה שבחלקו הוא נהר עילי ובחלקו נהר תת קרקעי. ב-1819 נפתחו המערות לציבור. ב-1884 הותקנה במערה תאורה חשמלית. ב-1872 החלה לפעול במערה רכבת תיירים. בתחילה רכבת התיירים נדחפה בצורה ידנית, אך בתחילת המאה ה-20 היא הוחלפה בהנעה באמצעות קטר גז. לאחר 1945 הוחלף קטר הגז בקטר חשמלי. רק 5.3 ק"מ מהמערה פתוחים לביקור.

המערה הזאת היא חוויה מעניינת מאוד. באמת ענקית. יפה. המוני נטיפים. זקיפים. אולמות ענק באמצע האדמה. אולם אחד שימש בעבר כאולם קונצרטים ויכל להכיל כ – 7,000 איש. מדהים.
הנסיעה ברכבת פשוט מלהיבה. פאקינג רכבת נוסעת למעלה מ – 2 קילומטר בתוך מערה טבעית. שועטת בין זקיפים. נטיפים. סלעי ענק. איפה מערת אבשלום שלנו ואיפה פוסטוניה ??

מצד שני, כמו רוב המקומות בסלובניה, המערה מתויירת להחריד. מלכודת תיירים לא נורמלית. והבעיה העיקרית – מליון סינים. מליון !!

בכניסה למערת פוסטוניה, סלובניה

בכניסה למערת פוסטוניה, סלובניה

 

מערת פוסטוניה, סלובניה

מערת פוסטוניה, סלובניה

 

מערת פוסטוניה, סלובניה

מערת פוסטוניה, סלובניה

יום למחרת המשכנו למערות שקוציאן.
מערות שקוציאן הן מערכת מערות נוספת הנמצאות בחבל קראס שבדרום מערב סלובניה. בעצם, למערות קראסטיות קוראים כך בגלל חבל קראס שבסלובניה.
המערות נוצרו באבן גיר, ובתוכן ניתן למצוא בולענים שהתמוטטו, פסלי גיר (נטיפים) ומפלים. המערות הוכרזו בשנת 1986 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, שטח האזור המוכרז הוא כ-2000 דונם, ונכון לשנת 2008 מערות שקוציאן הן האתר היחיד בסלובניה המשתייך לרשימת המורשת העולמית
גם במערה הזאת יש לא מעט נטיפים וזקיפים.
המערה הזאת מתויירת הרבה הרבה הרבה פחות מאחותה הגדולה.

קטע קצר מהמערות הוא מסלול תיירותי מרשים המתחיל במנהרה שנחפרה בשנת 1933. זו מובילה אל "המערה השקטה" (Tiha jama) שאורכה 500 מטר ואשר זכתה לשמה בשל כך שלא זורמים בה מים ועל כן שורר בה שקט. בסופה של המערה השקטה שוכן "האולם הגדול" (Velika dvorana) שרוחבו 120 מטר וגובהו 30 מטר. באולם זה יער של נטיפים, ומשם עוברים המבקרים אל אולם מילר שגובהו 100 מטר. גשר מרשים בגובה של 45 מטר מוביל מעל נהר רקה אל אולם סווטינה, שבו נחצב שביל לאורך קיר המערה. בהמשך נמצאים שני אולמות נוספים ובסוף המסלול יוצאים המבקרים אל האוויר הפתוח במקום בו התמוטט גג המערה. פוניקולר מעלה את המבקרים 90 מטרים אל מרכז המבקרים של הפארק.

בקיצור, גם המערה הזאת מומלצת מאוד.



פוסט הבא – ונציה


השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.