טוב. היום נכנסתי קצת לבעסה. עיר בירה מסריחה. פתאום הלבד היכה בי. שוב. האמת, זאת די הפעם הראשונה בטיול הזה, אחרי קצת יותר מחודשיים שאני באמת לבד. אין חגה, אין תמר ועינב, ואין אילונה.
ובתכלס, אני גם די עייף. גם מהנסיעה המתישה, וגם היה לנו חודש אינטנסיבי בטירוף. למעשה רק השבוע היה לנו יום אחד שבאמת לא עשינו בו כלום. כמעט כלום..
בכלל. עד היום, הטיול באמת היה נורא אינטנסיבי. לכל מדינה היה לי דד ליין קבוע. לכל מדינה הייתה תוכנית מוסדרת. היה צריך להספיק אסופה של דברים. עד עכשיו, זה פשוט היה טיול המורכב מ – 3 תת טיולים. מוזר כזה. מעייף קצת.
אז את סן חוזה פתחתי בנסיון להבין מה עכשיו בעצם. איפה אני, לאן אני ממשיך וכו' וכו'. אז אמנם ההוסטל יקר פה טילים, כמו כל דברים בסן חוזה מסתבר. 50 שקל בשביל פאקינג דורמס עם עוד 5 אנשים בחדר שהוא ללא חלון, ובגודל של המטבח שלי ברמת גן !
אבל לפחות האינטרנט פה חינם, אז המון המון זמן ללמידה והסתנכרנות על מה אני הולך לעשות ואיפה. בתכלס, זה החלק הראשון בטיול הזה שממש לא תיכננתי אותו. ואני לא אוהב לא לתכנן מראש…
טיול קצר בעיר. סורק את הרחובות. בתכלס, די ג'יפה פה. מצד שני, אין ספק שזאת עיר הבירה הכי עיר קוסמופוליטית שראיתי במרכז אמריקה. מדרחוב ענק, מליון מקדלונדס, בורגר קינג, פיצה האט, KFC, וונדס וכו'. בנקים. פלאזות ומליון. מליון אנשים. מליון פרצופים. לרגע הייתה לי תחושה של ניו יורק. אבל ממש לרגע קט.. תוך שנייה זה עבר לי.
אז יום ראשון בקוסטה ריקה, אחרי שינה טרופה, נסיון להתאפס על עצמי.
והאמת, היום נכנסתי קצת לבעסה. עיר בירה מסריחה. פתאום הלבד היכה בי.האמת, זאת די הפעם הראשונה בטיול הזה, אחרי קצת יותר מחודשיים שאני באמת לבד. אין חגה, אין תמר ועינב, ואין אילונה.
ובתכלס, אני גם די עייף. גם מהנסיעה המתישה, וגם היה לנו חודש אינטנסיבי בטירוף. למעשה רק השבוע היה לנו יום אחד שבאמת לא עשינו בו כלום. כמעט כלום..
בכלל. עד היום, הטיול באמת היה נורא אינטנסיבי. לכל מדינה היה לי דד ליין קבוע. לכל מדינה הייתה תוכנית מוסדרת. היה צריך להספיק אסופה של דברים. עד עכשיו, זה פשוט היה טיול המורכב מ – 3 תת טיולים. מוזר כזה. מעייף קצת.
אז את סן חוזה פתחתי בנסיון להבין מה עכשיו בעצם. איפה אני בכלל. ללמוד את קוסטה ריקה. להבין לאן אני מתכוון להגיע ומתי.
מצד אחד יש חוסר זמן. מצד שני, יש עוד המון זמן. מצד שלישי, קצת בא לי הביתה. מצד רביעי, גם לא. קשה…
בכל אופן, קצת התאפסות על עצמי, ממתין למייל מיעל ואלון לגבי איזו שמורת טבע שאמרנו שנעשה ביחד, וסיור בעיר.
אז אמנם ההוסטל יקר פה טילים, כמו כל דברים בסן חוזה מסתבר. 50 שקל בשביל פאקינג דורמס עם עוד 5 אנשים בחדר שהוא ללא חלון, ובגודל של המטבח שלי ברמת גן ! איזה פינוק.
אבל לפחות האינטרנט פה חינם, אז המון המון זמן ללמידה והסתנכרנות על מה אני הולך לעשות ואיפה. בתכלס, זה החלק הראשון בטיול הזה שממש לא תיכננתי אותו. ואני לא אוהב לא לתכנן מראש…
טיול קצר בעיר. סורק את הרחובות. בתכלס, די ג'יפה פה. מצד שני, אין ספק שזאת עיר הבירה הכי קוסמופוליטית שראיתי במרכז אמריקה. מדרחוב ענק, מליון מקדלונדס, בורגר קינג, פיצה האט, KFC, וונדיס וכו'. בנקים. פלאזות ומליון. מליון אנשים. מליון פרצופים. לרגע הייתה לי תחושה של ניו יורק. אבל ממש לרגע קט.. תוך שנייה זה עבר לי.
טוב. אז מכירים אנשים חדשים, מצאתי את מרכז חיי הלילה של סן חוזה, וגררתי איתי עוד 4 תיירות ל – EL PUEBLO. או. אני כבר מבסוט.
במרחק של כולה 7 דקות הליכה (למרות שלקחנו מונית, כי אחרי 8 בערב לא מסתובבים בחוץ לבד, ובטח לא עם 4 תיירות בלונדיניות) נמצא מרכז חיי הלילה של סן חוזה. סוג של "הנמל". מתחם של המון מסעדות, דאנס בארים ודיסקטוקטים מקומיים. מגניב נורא שם !
סוף סוף, אחרי הרבה זמן (מאז סילבסטר גודאמט !) הלכתי לישון אחרי 2 בלילה. לפחות פה אין חוקים שהכל חייב להיות סגור אחרי 12:30 בלילה.
בבוקר משכימים מוקדם בתקווה לתפוס את האוטובוס לסנטה תרזה. 'המקום' של גולשי הגלים בקוסטה ריקה. הייתי אופטימי.
שתי מוניות. האוטובוס יוצא ב- 7 בבוקר, אז הגענו ב – 6:20. בדרך, נהג המונית אומר לי שהאוטובוס יוצר ב – 6. מה 6 מה ? ביררנו ב – 3 מקומות שונים ואמרו לנו 7 !
הגענו לתחנה, ושם בכלל כתוב שהאוטובוס יוצא ב- 6:30. נפלא. אז כתוב. אז מה …אה. והאוטובוס באמת יצא ב – 6. אז החלטתי לשנות יעד, להגיע לקאפוס.
המדינה הזאת עולה לי על העצבים ! איך אפשר לטייל ככה ???
בנתיים, עוד לא ממש התחברתי, אני מקווה שזה ישתנה, ובמהירה