דצמ 05

סיכום מערכה ראשונה

נכתב על ידי בקטגוריה שביל ישראל - שליש ראשון


פוסט קודם – יום 18 : בנימינה – ג'סר א זארקא – חדרה


זהו. תם ונשלם החלק הראשון (כמעט נשלם..צריך להשלים 4 ימים).
מה בשורה התחתונה ?
לא מסוגל לדרוך על כף רגל שמאל בינתיים, גם ימין לא משהו, נשבר לי הפייגי טנט הורוד (שוב), גמרתי על הנעליים והמדרסים, ויש לי כמה חורים במוצ'ילה. אומרים שגם רזיתי נורא.
מצד שני, היה מגניב טילים. שבועיים שלמים של טיול. לא חשבתי כמעט על כלום. כלומר, חשבתי על המון, אבל גם על כלום. עבודה, לימודים, אנשים, בעיות. ניתוק. גם מהאינטרנט. מצד אחד הטריד אותי, מצד שני לא. לא הייתי בסטרס. לא שיעמם לי. לא היה כמעט פלאפון. גם כי לא היה חשמל וגם כי לא כל כך התחשק לי. בעיקר SMS יומיים לאמא שאני בחיים. רגוע. נופים מדהימים לא היו מן הסתם. סך הכל, פטגוניה זה לא. אבל מקומות יפים לא חסר. האמת, אני אוהב את זה. ללכת לישון מתחת לירח. להתעורר עם השמש. להקשיב לשקט. גם את ההתחפשות, למרות שבשלב מסוים זה נמאס. נמאס להסריח. במיוחד בריח דיר הכבשים שעדיין דבוק לי לאוהל. נמאס שהכל לא נקי. להתגרד. סך הכל גם בעירוניות יש משהו טוב. השתזפתי. בטירוף. סוף סוף אני נראה מרוקאי. יש לי יד של אתיופי. כהה מבחוץ ולבנה מבפנים.
פגשנו אנשים, קצת מטיילים (האמת – ציפיתי להרבה יותר), הייתי בהרבה מקומות שמעולם לא שמעתי ובטח לא הייתי, ובדוגרי – אני מכיר יותר טוב את הארץ. זקן סיני עתיק אמר לי פעם שהבסיס לאהבה זה הכרה. אז ההכרה טובה יותר עכשיו. אולי אחריה תבוא האהבה.
אבל בתכלס – הכי הכי חשוב – קניתי עוד זיכרון ארוך. גם ככה זה הדבר היחיד שנשאר בסוף. וגם בדרך.
אני אולי מצטער שאני לא עושה כבר את כל השביל ברציפות. נראה. אולי את ההמשך שלו נעשה ברציפות ? העיקר שנעשה…


קצת תמונות

פיקאסה

פליקר


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.