נוב 13

המעבר לפרו 12.11-13.11

נכתב על ידי בקטגוריה אקוודור, פרו


פוסט קודם – אקוודור סיכום מדיני


טוב, אז לאחר 3 שבועות באקדוודור החלטנו לעבור לפרו בהחלטה של שעה. חזרנו מינדו, עפנו בחזרה לקיטו לארוז מהר ולתפוס את אוטובוס הלילה לפרו.
דרך חתחתים עברנו, ודי מבאסת למען האמת. מונית מקיטו למסוף האוטובוסים. אוטובוס לילה (מ-צ-ו-י-ן) לעיר בשם מצ'אלה (Machala), שהגענו 3 שעות קודם לכן לוודא שיש מקומות, והובטח לנו שיש.
אבל, אף פעם, אף פעם, אסור להאמין לאך אחד.
הגענו 40 דקות קודם וכמובן שלא היינו לנו מקומות. אחרי שכבר ארזנו את כל המוצי'לות, נסחבנו איתן, בגשם, בקור, נפרדנו בשמחה ובחדווה מהמלון המחורבן שהיינו בו ולא סבלנו אותו, ו – גורנישט. צריך לחזור למלון.
מזל שבחורה שקנתה כבר מקום, שמעה את תחינותינו, והחליטה כך פתאום למכור לנו את כרטיסה, ולאחר מספר ויכוחים ותחינות לקופאית, הפלא ופלא, נמצא לנו מקום נוסף.
10 שעות.
משם, אוטובוס נוסף לעיר הגבול בשם לאנוויס. שעה.
החתמת דרכונים. משם מונית עד לגבול ממש. מחליפים קצת כסף ברחוב לכסף פרואני. חוצים את הגבול (שהוא בעצם סתם חתיכת גשר קטן…מאוד פשוט העניין הזה). עד היום הייתי בסביבות 15 מדינות, וזו בהחלט הייתה הפעם הראשונה שחציתי גבול ברגל. לאחר מכן, מונית נוספת להחתמת דרכונים חדשה.
ואחר כך, שוב מונית לעיר גבול מסריחה מסריחה בפרו בשם טומבס (Tumbes). ולאחר מכן נסיעה של שעתיים במיניבוס מסריח עוד יותר לעיירה חוף בשם מנקורה (Mancora), ובשעה טובה ומוצלחת שם היה מעוז חפצנו, שעליו אפשר לקרוא בדף של פרו.
סה"כ 16 שעות, 7 כלי רכב שונים, מליון תחמנים פרואנים ואקוודוריאנים שמנסים ל"עזור לנו", והמון המון חששות שנגיע לפרו לא עם כל הרכוש שנכנסו לאקוודור, אבל לשמחתנו – התבדנו.


פוסט הבא – פרו פתיחה


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.