אוק 07

דיוויד גארז'ה 07.10.11 (David Gareja)

נכתב על ידי בקטגוריה גיאורגיה


פוסט קודם – גורי


עוד יום של טיול כוכב מטביליסי, הכל במסגרת המגבלות של יום כיפור. אז תיאמנו יום קודם עם גניה המהמם שלנו, ונסענו איתו לכיוון דוויד גארזה, על גבול אייזרבייזן.
גניה הגיע שעה וחצי לפני זמן שקבענו איתו, על מנת לא להיתקע בפקקים ובטעות לפספס אותנו ואת העבודה היומית שאליה הוא התחייב. אני עם הסקפטיות שלי, הייתי די בטוח שהוא לא יגיע. שוב, הכל למוד טראומות לטיניות מהעבר. אבל כנראה שבאמת הגיאורגים שונים. צריך להחליף דיסקט אצלי ומהר. הם תמימים, ושיישארו ככה ! רק שלא נהרוס אותם אנחנו.

הלונלי מגדיר את דיוויד גארז'ה כמרהיב מבין האתרים הארכיאולוגים של גיאורגיה והיעד המעניין ביותר לטיול יום מטבליסי. נו, אז טיול יום יש לנו, ועכשיו נשאר לראות אם הוא באמת האתר המרהיב ביותר.
נסענו השכם, להימנע מטיולים נוספים תוך נסיון להיות שם לבד. בתכלס זה עבד.
אבל להגיד שהוא מרהיב ? וואלה…. חביב הוא כן, אבל זה בערך כמו להגיד שתל שבע זה אתר מרהיב (למרות שהוא אפילו אתר מורשת עולמי).

אז מה יש שם ?
מדובר קומפלס לא קטן בכלל ש כ – 15 מנזרים שחפורים בתוך ההר ממש באמצע המדבר האזרי. בעידן הסובייטי המקום היה נטוש, מוזנח ומהווה אתר אימונים בנשק לצבא הסובייטי. בעת האחרונה, נערכו בו עבודות שיפוץ נרחבות וחיים פה שוב נזירים כבימי קדם.
דויד גארג'ה, על שמו קרוי המתחם, היה אחד מ – 13 האבות הסורים שייסדו את הנצרות בגיאורגיה, לאחר ששבו מהמזרח התיכון במאה השישית. הוא זה למעשה שייסדר את המנזר הראשון (לאברה) במקום הכל למען הפצת הנצרות במדינה. כאן דויד גארג'ה וחבר מאמיניו תירגמו כתבי דת עתיקים (כדוגמת התנ"ך ושאר הספרים החיצוניים לתנ"ך) והחלו לצייר פרסקאות גיאורגיים.

היות ורוב המתחם הינו מגורי נזירים, ניתן לבקר במספר מצומצם של מנזרים וחדרי תפילה/כנסיות, ולצפות במעט מידי של אלמנטים ארכיאולוגיים מהמאה ה – 6. מה שכן, יש קסם לא קטן למקום. לי באופן אישי הוא הזכיר את מערות קומארן בים המלח. מדבר, מערות, והמון המון היסטורייה דתית קסומה.

המדבר, גיאורגיה

המדבר, גיאורגיה

אבל מה הופך למעשה את המקום לקדוש כל כך ?
המקום הפך עם השנים למקום עלייה לרגל, היות והגיאורגים הכל כך נוצרים, האמינו שיש במקום קדושה אמיתית מירושלים. המקומיים מספרים כי דויד הגיע לירושלים, אבל התמלא בסערת רגשות בלתי ניתנת להסבר (וכנראה זה לא היה בגלל הפקקים בשער הגיא) ולא היה מסוגל נפשית, להיכנס לעיר. הוא החל לחזור לכיוון גאורגיה, ולקח איתו 3 אבנים מירושלים.
מלך ירושלים חלם בלילה שמישהו נטל מעירו את כל שלוותה הרוחנית. הוא שלח חיילים למצוא את הגנב ולהחזיר את האבידה. החיילים מצאו את דוד כשבכיסיו 3 אבנים. הם לקחו ממנו 2 אבנים כדי להחזיר למלך והחליטו להשאיר בידיו אבן אחת. שחזור של האבן מוצב על המצבה שלו בכנסייה במקום (די ברור, אחרת האבן הייתה נגנבת מזמן… מהיכרותי העמוקה עם עצמי, יש מצב אפילו אני הייתי לוקח אותה) והאבן עצמה נמצאת באיזו כנסייה בטבילסי. בכל אופן, האבן הזאת נחשבת ממש מקודשת, סוג של כותל מערבי קטן, וכל גיאורגי שמגיע רק משתוקק להרביץ איזו בוסה לאבן, וקיימת אמונה נוספת שאומרת שמי שמגיע 3 פעמים לקבר שלו, כאילו היה בירושלים 3 פעמים. במדבר בו המקום הזה נמצא, נראה לי שפשוט הרבה יותר להגיע לירושלים ועל הדרך לראות עוד כמה דברים מאשר זיוף של אבן עגולה…

אבן ירושלמית, היחידה מבין 3, גיאורגיה

אבן ירושלמית, היחידה מבין 3, גיאורגיה

 

בתי הנזירים, גיאורגיה

בתי הנזירים, גיאורגיה

דבר נוסף מגניב במקום, פשוט קשור לנוף. מדבר מדבר מדבר. המון המון. זה חתיכת גיוון אחרי ההרים המושלגים של קזבקי. ורואים את המדבר האזרי הענק המפורסם. סוג של מדבר יהודה אבל ענק ענק. למעשה, צופים בכל המדבר האזרי שממש מגיע עד האופק. היות ואנחנו על הגבול עם אזרבייג'ן, אז נתקלנו בסוג של אבן גבול, או יותר נכון פרמידת גבול ממתכת. כמה נוח לסמן ככה גבול. אין גדרות, אין מוקשים, אין גדר חשמלית וכמעט ללא אנשי צבא. מעניין מתי אצלנו זה יהיה ככה.
היות ואין בעיה לחצות את הגבול, יש משהו משעשע בעבודה שתוך שנייה ניתן לחצות אותו. לשחק ים יבשה, אולם עם גאורגיה-אזרבייג'ן. מאוד מזכיר את גבול השלום בין ארגנטינה לצי'לה, שגם שם ניתן היה לקפץ בין המדינות בפארקים הלאומיים.

מעבר הגבול

מעבר הגבול

 

המדבר האזרי

המדבר האזרי

וזהו. קפה אחרון, צילומי מדבר אחרונים, וטסים מהר לבית חב"ד לארוחת צום. ארוחת הצום בגיאורגיה מתרחשת בשעה מאוד מאוד מוקדמת.
אז מפגש בבית חב"ד נוסף בחו"ל, תפילה נוספת, ופוגשים מוצ'לרים שתחושת הבטן אומרת שנפגוש אותם עוד פעם, פעמיים, שלוש וארבע, ובפנים מקננת ההרגשה שאני פשוט מת על ארוחות חג בחו"ל…

בית הכנסת הראשי בטביליסי, גיאורגיה

בית הכנסת הראשי בטביליסי, גיאורגיה

בערב עוד מספיקים לעשות סיור לילה חביב עם קטי, בעלת הבית שלנו מטביליסי, רואים את הטיילת ה-מדהימה של טביליסי, מבצר, כמה צילומי לילה, לומדים מה הוא עץ משאלות (עץ שאיתרע מזלו ומישהו קשר עליו איזה טישיו משומש, ומאז אלפי מקומיים ותיירים ממשיכים לטנף את העץ באמצעות שקיות ניילון או ניירות טואלט קשורים, במחשבה שהמשאלה שביקשו תתגשם. בעיני, זה יותר הזוי מלתקוע פתק בקיר ולהאמין שהמשאלה אשכרה תתקיים, אבל מצד שני – גם אני תמיד אפול בפח הזה ועל כן כרכתי נייר טואלט איכותי במיוחד על איזה ענף עמוס לעייפה בג'יפה של אחרים…נו שוין. מקסימום זה לא יעבוד..) ויציאה נוראית לבר נוראי לא פחות…

מפסידים בשחמט בטיילת של טביליסי, גיאורגיה

מפסידים בשחמט בטיילת של טביליסי, גיאורגיה

 

עץ המשאלות, טביליסי, גיאורגיה

עץ המשאלות, טביליסי, גיאורגיה

 

מבצר טביליסי בלילה, גיאורגיה

מבצר טביליסי בלילה, גיאורגיה

 

אין כמו טביליסי בלילותה, גיאורגיה

אין כמו טביליסי בלילותה, גיאורגיה

 


פוסט הבא – מצחטה


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.