פוסט קודם – טביליסי היום האחרון
דוגרי, הופתעתי לטובה. ממה ? אם נמקד את זה, אז ממש מהכל הכל הכל. באמת שלא ציפיתי. אבל ממה בעצם ?
- אנשים.
הגיאורגים הם פשוט אנשים מ-ה-מ-מ-י-ם. מדהים עד כמה. אז ברור, לא פגשנו את כולם, ובטח לא את הגיאורגים השיכורים והשבאבניקים הצעירים, אלא רק אחדים, אבל התחושה שלי שהם הפרט שמעיד על הכלל. סך הכל, ממרום גילי המופלג, מופלג מאוד אפילו, כבר ראיתי 35 עמים אחרים, ומעולם לא נתקלתי בהכנסת אורחים שכזאת. הם חמים. הם מלאי שמחת חיים. הם נחמדים. מלאי רצון לעזור. פשוט הכל טוב איתם. אין תלונות.
הגיאורגים תמימים ונדיבים. נהג מונית שמזמין אותנו לארוחה על חשבונו. בעלי חדרי אירוח שמזמינים אותנו לארוחות. קונים לנו מתנות (אולי זה באמת רק בגלל שאילונה רוסיה ??). - נופים.
וואלה, הקווקז הפתיע לטובה. לא ציפיתי לנופים יפים כל כך יפים. ומעבר לזה, פשוט יצא לנו מושלם. מזג אוויר הפתיע, והטיל שלג ממש ימים ספורים לפני שהגענו, כך שההרים נצבעו לבן טהור ויפה. בנוסף, הסתיו בעיצומו וכל היערות נצבעו בגווני סתיו מרגשים של כתום, ירוק וצהוב. - נאיביות.
יש משהו מאוד נאיבי בגיאורגיה. עדיין נאיבי. המקומות אינם ממוסחרים. הם לא הפכו להיות ציידי תיירים שמפזרים מלכודות בכל מקום.
סך הכל כבר טיילתי לא מעט בעולם, ונסיון החיים מעיד שתמיד נותני השירות צדים את התיירים. להוציא מהם עוד דולר. ועוד דולר. ועוד אחד. קובה למשל, כמדינה עם תרבות דומה לכאורה הדבר כל כך דוחה שהנחתי שגם פה זה יהיה ככה. בקובה אפילו יש למטרידי תיירים שם – חניטרוס. לשמחתי, טעיתי.
מסיבה לא ברורה, עדיין יש פה תמימות. עדיין נאיביות. לא ממוסחר מידי. ללא רוע.
תודה לך גיאורגיה. טוב שהיית. ויש לי הרגשה שאולי עוד נתראה בעתיד.
גאומרג'וס!
קצת תמונות
פיקאסה
פליקר