דצמ 22

ברקואה 19.12.08 – 22.12.08 (Baracoa)

נכתב על ידי בקטגוריה קובה


פוסט קודם – טרינידד


שהגענו לברקואה קיבלנו שוק. אמנם זה היה אחרי נסיעת לילה די ארוכה עם עצירה מתישה מהו בסנטיאגו דה קובה, שעליה החלטנו לדלג. ארוכה מאוד אפילו. אבל בכל זאת. לא ציפינו לראות את הסחלה שראינו. בגדול – מדובר בעזה. בתים מגעילים. רחובות מגעילים. הרוב – די מגעיל פה !
דווקא שמענו דברים די טובים על המקום. אפילו טובים מאוד. אפשר אפילו לצטט : "ש רבים שטוענים שברקואה היא הפנינה של קובה". אז נראה. אולי מצב הרוח ישתנה. כרגע – קצת מבעס פה. במיוחד כשגילינו שאין פאקינג דרך לצאת מפה ליעד הבא עד עוד 4 ימים. 4 ימים בחור הזה ??? אוי ואבוי..פאקינג שכונת הארגזים נראית יותר טוב מפה. קיבינימט.

בכל אופן. אחרי הדברים המאפיינים את המקום זה הטבע. סך הכל מדובר באחד מאזורי הטבע מרהיבים ביתר בקובה. כאן ובוינאלס. אז מיהרנו ועשינו בוקינג לכמה טיולי טבע.
יום אחד היינו בפארק הלאומי הקרוב, ויום אחר לקחנו טור לנהר היומרי (אחד מתוך כמה עשרות הנהרות שיש באזור).
אבל הדבר הכי טוב שהיה לנו בברקואה זה לאו דווקא הטבע, למרות שהוא תמיד בא בטוב, אלא המדריך. קיבלנו מדריך שדובר אנגלית שוטפת. מהממת.למד ספרות אנגלית בקובה. ראה שהרבה עבודה אין בזה, וכמו רבים אחרים התחיל לעבור בתיירות.
אז קפצתי על הזדמנות, ופשוט התחלתי לטחון את הבחור בשאלות. כל שאלה שאגרתי לי במוח במהלך 11 הימים האחרונים. הכל ! כמהחברות סלולר יש (1 – CubaCell), להבין שהשיחות עולות להם ים כסף אז הם בעיקר שולחים SMSים, מה השכר הממוצע (20 יורו), כמה רופא מרוויח (30 יורו), כמה מורה (10 יורו), כמה עולה שק מלט (7 יורו), כמה עולה החשמל (כמעט ולא עולה. מקבלים הרוב בחינם), כמה משלמים על המים (הכל בחינם. יש 22 נהרות.. ברוך השם, מים לא חסר שם. גשם יורד 80% מהשנה. גם לנו ירד מבול), כמה DVD יש לו (עד היום יש לו את השלישי עם USB. את הראשון דוד שלו הבריח לו לתך קובה לפני כמה שנים כשהוא היה חבר במשלחת האולימפית בג'ודו), האם הוא מאמין במהפיכה (כן. בוודאי), האם הוא מאמין בשיטת הרפואה (ממש לא. הוא טוען שבתכלס הם משלמים הרבה יותר על השירותים כי הםלא מרוויחים כלום ולוקחים להם את כל הכסף. אחלה ניגודיות..) ועוד מליון פרטי טריוויה שלא מעניינים אף אחד חוץ ממני. אחרי 6 שעות סיור, אפילו לי כבר לא היה מה לשאול יותר. כלום.. ממש כלום. היה מעולה.

ועוד שטיפת מוח

ועוד שטיפת מוח

אחד הדברים הטובים שגילינו בברקואה, שפשוט גרמו לנו לאהוב את המקום זה חיי הלילה. אז OK. מתחם הנמל זה לא. אבל יש 3 מקומות במקום, וכל לילה היינו במקום אחר. El Ranchon, Casa De la Trova ועוד אחד. כל לילה מקום חדש. מקומיים חדש. חוויות חדשות ומצחיקות ! פשוט מעולה.

הכל אצל הקובנים זה כסף, כסף ועוד קצת כסף. הקובנים בהחלט יודעים להוציא מהתייר כסף. כל אחד פה נהיה איש עסקים. אין ספק, הצורך הוא אבי ההמצאה. למשל. חיכינו בהוואנה לאיזה אוטובוס. שעה של המתנה. ליד התחנה המרכזית יש את גן החיות העירוני. פתאום איזה קובני קורא לי. שואל אותי כמה זמן יש לי. אמרתי לו שעה. הבחור עונה לי, וולאה מגניב. ב – 40 דקות אני מספיק לעשות לך סיבוב בפארק. מי רוצה שתעשה לי בכלל סיבוב מי ???
כל אחד יכול להיות פה נהג מונית. ברור שלא חוקי. כל פעם התחשק לנו לנסוע בכלי רכב אחר, פעם לאדה, ופעם שברולט ישנה, ופעם אופנוע סירה ופעם…. אז כל פעם פשוט הגענו לרכב, ויצרנו בעל עסק חדש. נפלא.. מה שכן, בגלל שזה לא חוקי, אז כל אחד מהקובנים תמיד מזהיר את החברים שלו. בהתחלה זה היה נראה כאילו כולם מכירים את כולם. אבל לא..בעצם כולם נלחמים במשטרה. וכל אחד מחפה על השני ביום יום. חפה עלי ואחפה עליך…

עוד דוגמה ?
ערב אחד היינו בעוד בית מוזיקה של ברקואה – CASA DE LA TROVA.
איכשהו, לא ברור איך, מצאתי את עצמי על הבמה מנגן יחד עם הלהקה של אותו ערב על איזה כלי הקשה ששכחתי את שמו. כמה דקות אחרי זה, גם חגה הצטרף. הוא קיבל את הקונטרבס. מעולה. היה משעשע. מה שהיה פחות משעשע, שתוך חמש דקות גם נאלצנו לקנות בירה לכל חברי הלהקה המחורבנת הזאת. מזל שמדובר רק ב – 5 נגנים ולא בפילהרמונית למשל !! ועוד נאלצנו לעמוד עם החינטרוס האלה על המקח ! בירה לכל נגן הייתה אחרי התפשרות !

חוגגים את חנוכה

חוגגים את חנוכה

כמה מילים לגבי תופעת המתעשרים החדשים. שזה גם קטע.
בשנים האחרונות, עבורו על קובה שני תהליכים עיקריים : פתיחות חלקית למערב ובמיוחד לכסף של התיירים שהחלו מציפים את האי, הרבה קובנים שברחו מקובה ושולחים כסף זר לארץ. שני התהליכים האלה גרמו להגדלת הפערים, שהיום נראים פשוט עצומים בין המקומיים. מדהים לראות המון קובנים שמתחננים לחתיכת סבון או שמפו כי נגמר להם מההקצבה החודשית מהממשלה, ומצד שני לראות קובנים שמתחילים לרכוש ציוד אישי. ציוד מערבי. DVD. מחשב. חיבור לא חוקי לאינטרנט. טלוויזיה. סרטים זרים. מאוד יפה לראות את זה בשדה תעופה. המון קובנים עם ייבוא אישי. LCD גדולות. מסכי מחשב. מחשבים. כל מה שרק אפשר לקנות ולהביא.
אין ספק. ראול הופך פה את סדרי העולם.

חלוקת מזון

חלוקת מזון

 

חלוקת מזון

חלוקת מזון

ביום האחרון שלנו בברקואה קצת נתקענו. עשינו כמה טיולים, ורצינו לעוף מפה צפונה (ולא לחזור לסנטיאגו), והצלחנו למצוא הסעה לאולגין רק ליום למחרת . אז עשינו יום חופש. בגדול – פשוט לשבת בכיכר המרכזית, שכבר למדנו להכיר אותה טוב טוב, לקרוא ספר, ולהתערבב קצת עם הקובנםי המקומיים.
בנוסף. לי אישית הייתה מטרה ביום הזה – לקנות דומינו של 0 עד 9. נו.. זה חשוב להציב מטרות בחיים. בכל אופן, אז אחרי 7 שעות של עמידה על המקח עם שני חניטרוס חביבים, סיימתי לקרוא ספר וסיימתי גם לקנות שני דומינויים איכותיים. בתכלס, הי יום חביב בהחלט. בעצם – כמו כל השהות בברקואה. רושם ראשוני – מזעזע. אבל, הכרזנו עליו כאחד משלושת המקומות הטובים בקובה. ברקואה הרוויחה את זה ביושר !


פוסט הבא – אולגין


השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.