פוסט קודם – שפיצברגן 23.07.2012
את היום פתחנו בשעה טובה ומוצלחת ללא ערפל. ללא שרטון מתחת לאוניה, בתקווה ללא חורים גדולים מידי בדפנות, ועם קצת אופטימיות.
כמעט התרגלנו – גם את סיור הבוקר ביטלו. הגענו למפרץ יפיפה, שמיים אפורים וללא ערפל – אבל מסתבר שהמפרץ היה תפוס כבר על ידי אוניית תיירים אחרת. בעסה. עוד סיור שבוטל. העלנו בחזרה את העוגן, והמשכנו ליעד הבא.
בצהריים הגענו. בשעה טובה ומוצלחת יורדים לחוף. קצת לשחרר את השרירים.
צוות האוניה כל כך מסודרי פה שזה פשוט מדהים עד כמה. סימנו לנו נתיב הליכה על החוף באמצעות דגלים שחורים, וכל תייר שעבר את השביל – קיבל צעקות. מצד אחד – כל הכבוד על הנהלים. מצד שני, דחילק !! תנו קצת לנשום ! אמנם מוטו הטיול פה זה We are a wild life, not a zoo, אבל בקצב הזה המרוקאי שבי יהיה פה WILD בצורה קיצונית מידי.
פתאום הגענו ללהקת ניבתנים. להקה גדולה של בהמות בהמות בהמות. והפעם – אפילו על היבשה ולא על הים. משתזפים, מתגרדים, וזכר גדול שומר בים. נכנס ויוצא. נכנס ויוצא. אין ספק, את החיה הזאת חקרנו וראינו ארוכות. אבל מה עם איזה דוב לרפואה ?? שיקפוץ פה על איזה ניבתן עולל ויראה לו מאיפה משתין הדוב ? קיבינימט. פיקסל הדוב שראינו לפני כמה ימים לא ממש סיפק את הסחורה. והסיור הזה מוגדר כ !! Pool Bear guarantee
מתגרדים
מאוהבים
עצבן
אחרי שעה, מסלול הליכה של שעה על היבשת. מפתיע משהו. דבר כזה לא היה באנטרקטיקה. הולכים על מדבר הקוטב. כמעט והיה אפשר לקרוא לסיפור הזה טרקון פצפון… אבל זה כיף להרגיש את הקרקע מתחת לרגליים. כמעט ונותן סיפוק של כיבוד. חזרנו לזודיאק, ופתאום ניבתן חמודון בטירוף שעקב אחרינו כמעט ועלה על הסירה. התקרב מאוד למנהל המשלחת, בחן ובחן אותנו, ובסוף החליט להיפרד לשלום מאיתנו. בהחלט סיום יפה.
אה !! כמה מילים על הדרך חזרה. אז מסתבר שלא רק האונייה תקולה. גם הזודיאק שלנו נתקעה פתאום בלב ים. אחלה. ממש שניות מאסון של NGC. שם תמיד אומרים שאסון מתחיל מרצף של 2-3 תקולות ואז הדברים מאבדים שליטה. OK… אז נראה כאילו כבר 2 תקלות יש לנו… אנחנו כבר דמיינו איך נתחיל להשיט את הזודיאק התקועה באמצע האוקינוס עם משוטים.
בערב קיבלנו תדריך של הקפטן על הפדיחה של אתמול. עם מדים לבנים, מצוייד בקול בס, רגוע ובוטח מספר את סיפורו. המכשירים אמנם אמרו שהקרקע כנראה לא עמוקה מידי. אבל הוא היה בטוח שהוא יוכל לעבור את הקרקע הרדודה. לעזאזל, אבל מה בדיוק הפך אותך כל כך בטוח ? מעולם לא ראית את שניות מאסון של NGC ? את תעופה בחקירה ? משפך בטיחות למכשירי המדידה ? מה הופך אותך לחכם יותר ממד העומק ? ראבק ערס. תכלס, פאדיחה מטורפת שלו. בגדול, הוא ניסה לשכנע שהכל תחת שליטה. אחרי הרבה מאוד בדיקות הסתבר שיש שני סדקים בספינה. אחד קטן. אחד גדול יותר שמשבית את אחד המנועים ודורש תיקון מיידי. נו… נשמע מרגיע משהו… כמו גם על אחותה הגדולה, MS EXPLORER , גם עלינו יהיה ערך בויקיפדיה (the Explorer became the first ever to sink there when it struck an unidentified submerged object, possibly ice, on November 23 2007 which caused a 10 by 4 inch (25 × 10 cm) gash in the hull) ??
מיד מספר תרחישים מתחילים לרוץ בראש… טביעה, תביעה, נדפק הטיול, נפגם החלום, לא יהיו עוד דובים (וגם ככה זה שכן היה היה פיקסל במרחב), פיצוי, קרוז אחר במקום, שוב בעסה מטורפת על המחסור בדובים, שוב תביעה, אולי באמת יש סכנה,אולי מסבנים אותנו, אולי זה הזמן להרים טלפון הביתה ?
אחד התיירים קופץ ולוקח את האשמה על עצמו. אה ?? הבחור הסביר, שלפני כמה חודשים הוא הפליג באונייה אחרת בשם שטוקלהום וגם היא עלתה על שרטון. אחלה מגניב. הבחור טוען שהוא כנראה הוא הביא את הנאחס אלינו. יופי באמת ! טוב באמת שלא היית גם עם האוסטין קונקורדה והטבעת ספינה של 4500 נוסעים !! אולי אתה גם אחד הניצולים של טטיאניק ??
בכל אופן, הקפטן אומר שסדק אחד הוא מנורי ולא יטופל. אין סכנה של חדירה של מים לספינה מהתא הדולף. מרגיע משהו. בהתחשב בעובדה שאנחנו ב – DECK 2, מה שאומר שאנחנו בדק הכי נמוך של העניים, אנחנו הראשונים שנטבע… את הסדק השני עמלים לתקן. הבוסים של GAP אמרו לו שאם תוך כמה שעות החור לא מתוקן אנחנו חוזרים דוך לליר. ואם הסדק כן יתוקן תוך כמה שעות, ניתן יהיה להמשיך בטיול בצורה מינימלית משהו. בכל אופן, אנחנו נחזור לליר יום קודם. שוב, סעמק ערס. יום שלם של הטיול נדפק.
אמנם, מהצד, מבוצעת עבודה טובה. לכאורה, ממש לכאורה, הכל נראה תחת שליטה. כאילו כולם יודעים מה הם עושים. מצד שני, אין ספק שעברה לנו המחשבה בראש של "What te fuck ??”. יש חור בספינה – אז סע דוך למוסך. איזה קצין בטיחות אישר בכלל להמשיך בסיור ? מי בכלל יכול להאמין פה למשהו ? ואולי הכל בעצם סוג של מכבסת מילים, בשביל לעדן את הבשורה המרה ש – 10%-20% מהטיול נדפק בגלל שטות שהיה נראה כאילו היא מזמן הייתה צריכה לעבור מן העולם הטכנולוגי שבו אנחנו חיים ? מדהים שספינות קיימות כל כך הרבה זמן, הטכנולוגיה פותרת כל כך הרבה בעיות, ועדיין, גם בשנת 2012 ספינה נכנסת בקרקע רדודה. הזוי. מוזר. מכעיס. הקפטן אמר שסך הכל כל הקרוזים האלה הם קרוזים של הרפתקאות, ובשל זה כולנו פה למעשה. אז הנה – הרווחנו הרפתקה. משפט כל כך מטומטם (אך עם זאת משעשע מאוד בטמטומו) מעולם לא שמעתי. כנראה היינו צריכים להיות קצת יותר דידקטי במושג "הרפתקה". גם להטביע את הספינה ולחזור לנמל הבית בליר בשחייה, באוקיינוס קפוא מלא לוויתנים ודובי קוטב (לכאורה) יכולה להיות אחלה הרפתקה. השאלה אם זאת ההרפתקה שכולנו כיוונו אליה…
סיור אחרון של ערב. סיור של לחץ. עוד לא מסיימים לאכול ארוחת ערב, ולו"ז הארוחות פה הוא ברזל יצוק, וגם מקפיצים אותנו מיידית לזודיאקים. כנראה לספק חוויה אחרונה לטיול. חוויה טובה אני מתכוון. איך שזה נראה, סיור אחרון בטיול הודות לשילוב הקטלני של הקפטן היהיר והשרטון המפתיע..
סיור זודיאקים. ירדנו בגישה חיובית שמדובר בסיור האחרון. ובדיעבד, זה היה פשוט אחלה ! !
סיור לאורך מצוקי גרניט ענקיים, שמקננים בהם למעלה מ – 60,000 זוגות של אלקות.
מ-ט-ו-ר-ף. אני אישית, לא ממש מתחבר לציפורים. אבל במצוקי הענק, עם אינסוף הציפורים והקרחונים שבניהם פשוט מספקים אלמנטים דרמטיים מטורפים. נראה כאילו כאן היצ'קוק קיבל את ההרשאה האמיתית שלו לסרטי הציפורים שלו. פשוט אינסוף ציפורים במצוקים, בשמיים, בתוך הים. בין לבין, כאשר מסתובבים בין 120,000 ציפורים סופגים גם גשם של שלשלת פה ושם. טוב נו, אי אפשר לצפות למשהו אחר..
התנחלות
הציפורים
שועל קוטב
בין לבין, קיבלנו דיווח שנצפה שועל קוטב. מעולה. דוך לנקודת הדיווח.
ואז, באמצע המצוק דילג לו שועל קוטב. סוג של הכלאה מוזרה בין כלב לחתול. חמוד בטירוף ומגניב בטירוף. הבחור הצעיר דילג לו בין הסלעים, כשמעליו, תחת מערה קטנה נמצאים הילדים שלו. תמונה מעולה, וסיום מעולה לסיור באמת עולה.
עכשיו באמת נותר לראות רק דוב קוטב קרוב קרוב, ממש קרוב, ומבחינתי – סופקו כל צרכי. בטיול לפחות…
לילה. בסלון קבוצת הישראלים. פתאום, שירה בציבור. מה הקטע הזה ? למה תמיד, אבל באמת תמיד, אם מקבצים מספר ישראלים ביחד, בסוף, אחרי יום, אחרי יומיים, אחרי שלושה גג, בסוף תמיד תפציע סוג של מירי אלוני פנימית ותפצע בשירי ארץ ישראל היפה והישנה ?? כנראה שזאת הסיבה שתכניות מזעזעות כמו כוכב נולד כל כך מצליחות. סוריאליסטי משהו. מזל לפחות שאת הפסקול של טיטאניק לא שרו פה, ושסלין דיון לא הגעה להופעת אורח. אז זה כבר היה הופך לאירוני משהו… ואולי שמא טרגי ??
פוסט הבא – שפיצברגן 25.07.2012