יול 25

שפיצברגן 25.07.2012

נכתב על ידי בקטגוריה נורווגיה והקוטב הצפוני


פוסט קודם – שפיצברגן 24.07.2012


ארוחת בוקר מאוחרת. לא מפתיע.
אתמול אמרו לנו "אנחנו מתכננים 2 סיורים במהלך היום", “אנחנו מקווים שנרד לחוף", “אנחנו אופטמיים בנוגע לעצירה". גם אתמול זה היה נשמע רחוק מהמציאות, והבוקר זה נשמע רחוק עוד יותר.

אז כמובן שסיור הבוקר בוטל. עוד הרצאה לפנינו. לפחות את זה יש. הרצאות באמת מעניינות. לפי המפה, אנחנו ממש מתקרבים ליר. נראה כאילו עד הערב נגיע כבר לנמל הבית.

ושוב, הרבה מאוד תרחישים רצים בראש. אמרתי לגילי חסקין שכדאי שישלח מייל למולה יפה, שיודיע לו על הפאדיחה. הוא כנראה הולך לקבל הרבה מאוד טלפונית בקרוב. ומעבר לזה, אם במקרה רזה גם פורסם בארץ, אז כדאי שיידע על הסיפור ממקור ראשון.

עדכון נוסף ממנהל המשלחת. אומנם, החור שליד המנוע תוקן, אולם האונייה קיבלה הנחייה לחזור לליר בהקדם לבדיקות. מן הסתם. זה בדיוק מה שצפינו שיקרה. נכון לכרגע, אמורים לחזור 9 שעות מוקדם מהמתוכנן, וזה ללא קשר לכל הסיורים שבוטלו. ראבק. עד עכשיו הייתי קצת אפטי לסיפור הזה, אבל עכשיו התחלתי להתבאס. ממש ממש. ימבה כסף שפכנו על הטיול הזה, ותמורה רחוקה, רחוקה מאוד מלספק.

עדכון נוסף. השעה 10:34. מסתבר שלא חור היה ליד המנוע, אלא תא השמן ההידראולי של אחד המנועים נפגע, ולמעשה לא זורם שמן למנוע, ועל כן אנחנו נעים רק על מנוע אחד מתוך שניים. מדהים, איך כל אחד פה נהיה מוסכניק אוניות לעת מצוא. אין כמו פרטים טכניים בשביל להרגיע את הנפש. בכל אופן, נכון לכרגע, כדאי לקוות שהמנוע השני ימשיך לעבוד כמו שצריך, היות ואחרת – ממתינה לנו שחייה ארוכה של כמה מאות קילומטרים באוקיינוס קפוא.

כיאה למצב, ממשיכים לסבן אותנו. שוב דחו סיור מתוכנן. אבל הוא כן יתקיים. רק בשעה 16:00. לקרחון מסויים, שהוא "ממילא היה בתכנון המקורי של המסלול". אין ספק, שמעט מבין הדברים שעשינו היו מהתכנון המקורי. וכמובן, כיאה למצב, התחילו התלונות, אולם בדיוק לאנשים הלא רלוונטים. מנהל המשלחת. באמת מעניין אותו כרגע אם יפצו אותנו או לא. מעניין אותו לחזור הביתה בשלום. פתאום יש נציג לקבוצה הישראלית, עם תלונות, דרישות לפיצוי ושאר מרעין בישין. רגע… בוא נגיע קודם לנמל, נרד מהאונייה, ונראה שהכל בסדר. נראה שכולם בחיים ראבק. אחר כך נדבר על שאר העניינים. מה זה מעניין כרגע כן פיצוי לא פיצוי. מעבר לזה, מה אתה מייצג אותי בכלל ? שאלת אותי לפני ? מודה שעכשיו התחלתי לאבד את הסבלנות. זה ממש מבאס אותי, היות והייתה לי דודה מטורפת לסיור הזה. דיסונס מטורף. ממש ממש מטורף. כרגע, הדבר היחיד בא לי לעשות זה לחזור לליר, לטוס לאוסלו ולהמשיך שם בטיול.

אבל אז, פתאום כריזה. יש דוב על החוף. בעצם תיקון, מדובר בדובה. בעצם, תיקון נוסף – מדובר בדובה וגור. וווואאאו !! איזה מגניב !! כריזה נוספת. יורדים לחוף. או הו !!

נראה לי, שניר, עופר ואני התארגנו תוך 45 שניות, ורצנו כמו שדים ל – Mud Room. שיא עולם בריצה. קרל לואיס על סמים לא היה רץ ל – Mud Room יותר מהר מאיתנו. עפנו כמה שיותר מהר מהספינה והתחלנו לשוט לכיוון קרחון 14 ביולי.
וזאת הייתה הירידה המגניבה ביותר שהייתה לנו. פשוט לא להאמין.
דבר ראשון מתקרבים לדובה. עוד ועוד. והיא מגניבה. פשוט מגניבה. פשוט מגניבה. פשוט לא להאמין כמה אושר חיה אלימה כזאת יכולה לגרום.
אם זה היה תלוי בי, היינו יורדים לחוף ללטף אותה. מה שכן, מזל באמת שזה לא תלוי בי. שומרים על משפך בטיחות, שלדעתי נראה מוגזם מידי, אבל מה זה משנה – אף אחד פה לא באמת שואל לדעתי.

דובים !!

דובים !!

 

דובים !!

דובים !!

דוב קוטב הוא דוב שתפוצתו מוגבלת לאזור הארקטי. יחד עם דובי הקודיאק, דובי הקוטב הם הטורפים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם – הזכרים הבוגרים שוקלים בין 300 ל-900 קילוגרמים, והנקבות – כחצי ממשקל הזכרים. פרוותם חלולה ושקופה למחצה, אולם לצופה מרחוק היא נראית בצבע לבן או בז', ולכן היא מספקת לדובים הסוואה. עורם של דובי הקוטב שחור. שכבת השומן והפרווה שלהם מגנות עליהם מפני הקור הכבד השורר באזורי המחיה שלהם. זנבם הקצר ואוזניהם הקטנות מאפשרים את הקטנת איבוד החום לסביבה. מבנה גופם וראשם הקטן מותאמים לשחייה חלקה במים. דוב הקוטב הוא יונק ימי מימי-למחצה, והוא הסתגל למחיה בכמה סביבות חיים: יבשה, ים וקרח. באזורי מחייתו הוא נחשב לטורף-על. הוא ניזון בעיקר מכלבי ים, מניבתנים ומלווייתנאים, אולם הוא יאכל כל מה שיעלה בידו.

אחרי רבע שעה כנראה הברחנו אותה. וכמה דקות לאחר מכן, הבנו מה היא עשתה פה.
באמצע לגונת הקרחון, היו מפוזרים הרבה מאוד שברי קרחונים. ועל אחד מהם ישן לו Breaded Seal. מספר קרחונים לידו, Breaded Seal נוסף. כנראה שהדובה המדוברת תכננה בשר נא טרי וטעים לארוחת ערב דשנה, ודי דפקנו לה את התפריט. שביזות לה..

Seal

Seal

 

Seal

Seal

 

שלגונים

שלגונים

 

שלגונים

שלגונים

ממשיכים בשיט בין הקרחונים, ועברנו רכס הרים שליחחו בו רבעיית איילי צפון עשב. כל אייל בפס הגובה שלו. אפור, גדול, וקרניים עצומות. מגניב. המשכנו עוד בשיט, ווהגענו לעוד מצוקי קינון. גם הפעם צפינו בשחפי קוטב, אלקות והמון פפינים. חיה שכמעט נראית כמו תוכי. אבל לא.

בשורה התחתונה, 3 שעות של סיור מהסרטים. סיור מהמם. המון חיות. המון מגוון. המון נופים. סיור שלא מוריד חיוך מהפנים. שמחק את כל הבעסה של השרטון, של הביטולים, של החרטוטים, של החפירות, ההרצאות שלא נגמרות, התכנונים שלא מפסיקים להשתנות. מה שדובה וחצי יכולה לעשות. סיפוק של…. איזה כיף !

בערב, תוכננה לנו ארוחת ערב חגיגית – ברביקיו. במקור, בדומה לאנטרקטיקה, הארוחה הייתה אמורה להיות על הסיפון הפתוח, אבל בכל זאת – מדובר פה בקוטב. ובקוטב – קר. לילה, אמנם אור מלא, אבל קר… אבל הארוחה. אוי הארוחה. והבשרים. אוי הבשרים. והאוכל. פשוט הכל טוב. 5 סטקיים, 6 צלעות ושאר מיני ירקות. אין תלונות…אחד הימים הטובים ביותר שיש. פשוט ככה.

סיום מדהים ליום מדהים

סיום מדהים ליום מדהים

 


פוסט הבא – שפיצברגן 26.07.2012


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.