אז במה מדובר ?
בעוד עיירה קטנה. רק שהיא הרבה יותר גדולה מסן מרקוס, וממש צמודה לה. מצד שני, זה לא ממש מאתגר שזה יותר גדול מסן מרקוס. הסלון שלי ברמת גן כמעט יותר גדול ומעניין מפאקינג מסן מרקוס !!
כל העיירות באזור אגם אטיטלן נקראות על שם קדושים נוצריים שונים. פאבלו, מרקוס, פדרו ושאר מרעין בישין נוצריים, שהספרדים הכריחו את המקומיים להאמין בהם ובקדושתם. אחלה מסיונריות. שואה דתית.
בעיירה הזאת, חוגגים את יום חגו של הקדוש פאבלו פעם בשנה : ב – 24 וב – 25 בינואר. יומיים של מסיבות רחוב, דוכנים, אוכל, משחקים, ריקודים, שווקים, זיקוקי דינור והכל לכבוד הקדוש. נשמע נפלא ? אכן כן !
איך בכלל שמעתי על זה ?
לפני יום היינו בסנטיאגו דה אטיטלן. בדרך חזרה (בסירה לסן פדרו) פגשתי משפחה מקומית. אמא, אחות, ילד, ושתי ילדות חמודות. כמובן כולם לבושים בבגדים המסורתיים המגניבים שלהם. מת על זה.
אז כרגיל, כמו שאני אוהב לעשות, טחנתי להם את המוח בשאלות תיירותיות מעצבנות שמעניינות בעיקר אותי, וגיליתי על החג שלהם.
מדהים כמה אני מבסוט מהספרדית. קודם כל – שלי. בקובה הייתי בהלם מוחלט. היה לי ממש קשה עם הספרדית. גם שלי וגם של הקובנים. הם לא מדברים ברור, ואני הייתי חלוד טילים. מעבר לזה, חגה עשה את כל הסידורים, ככה שהיה ממש קל לא להתאמץ. תמיד קל להתבטל.
כאן לעומת זאת, סוף סוף נכנסתי לעניין. להתרגל לשמוע את הר' המתגלגלת בשנית. ניקיתי את החלודה, שימנתי את הלשון והכל יותר טוב עכשיו.
מעבר לזה, הספרדית של הגווטמאליים באזור הטיטלאן מהממת ! למה ?
כי הם לא יודעים ספרדית !
לא יודעים ?
אז ככה.
בגווטמאלה יש בערך 22-26 ניבים שונים של שפות המאיה. למה בערך ? תלוי כמובן את מי שואלים.
בכל מרכז אמריקה, יש בערך 80 ניבים של שפות המאיה. המון !
בכפרי אגם הטיטלאן, שפת האם של המקומיים היא בכלל לא ספרדית, אלא שפת המאיה של ההורים שלהם.
למשל, בסן פדרו ובסנטיאגו השפה נקראת צ'וטוחיל. בכפרים אחרים יש שפות אחרות.
הם לומדים ספרדית בבית הספר רק כשפה שנייה ! מה שאומר, שהם מדברים לא מהר מידי, לא בולעים מילים, לא בולעים הברות. כמוני ! בתכלס – מדברים כמו שצריך (טוב… זה כבר לא כמוני). וזה כיף לאללה. אם מתאמצים אפשר להבין אותם. אפשר לתקשר. אפשר לשוחח. ללמוד מהם. להתרעוע איתם. ככה אני אוהב !
ולעניינו.
הכפר הזה (סן פאבלו) מסתבר כל כך לא מעניין, שהוא אפילו לא מופיע בלונלי פלנט. לא בשלי ולא בגרסה המלאה באנגלית.
סתם מקום חסר כל חשיבות, ללא כל הוסטל או מלון מקומי אחד לרפואה. נשמע מעולה !
הכי גווטמאלי ואמיתי שאפשר. לא מתוייר. לא כלום. באמת אותנטי !
אז הגענו. ומיד התמלאתי שמחה. הכפר – עולם שלישי אמיתי. ביוב ברחוב. חורים בכבישים. המון בתי בוץ. המון. הרבה זמן לא ראיתי כאלה. הכל שכונה.
בין הבתים, בחצרות – מופיעות להקות ! להקות מקסיקניות (שלי אישית זה היה קצת מוזר, לראות להקות מקסיקניות עם לבוש ושירים מקסיקניים), להקות גווטמאליות, ריקודים מסורתיים ועוד.
ברוב הריקודים – ילדים רוקדים. תחפושות מוזרות ומסיכות על הפנים. המסכות – לבנות עם תווי פנים של האדם הלבן. בהתחלה, זה היה נראה לי ממש תמוה. מה קשור לבן עכשיו באמצע החיים ?
אז בדקתי באינטרנט, ומסתבר שכנראה במקור זה היה ללעג על הספרדים. הספרדים הכריחו את את המקומיים לחוג את החגים הנוצריים ולקדש את הקדושים הנוצריים.
אז עם התאמות כאלו ואחרו, כמו שכבר ראיתי בשאר המקומות בגווטמאלה ובמקסיקו, המקומיים חוגגים את החגים הנוצריים, ואחת ההתאמות היא המסיכות הלבנות.
ריקודים
ריקודים
ריקודים
במשך שעות עברנו בין חלקה לחלקה, בין הרחבות השונות וראינו ריקודים שונים, שירים שונים, להקות שונות, תלבושות, מסיכות, וכמובן – היינו התיירים היחידים. מעולה !
בהמשך דווקא פגשנו עוד כמה תיירים ספורים. כמה ספורים ? אולי 5…
ריקודים
ריקודים
ה שכן, מה שאיחד את רוב הלהקות שראינו היה כלי הנגינה הלאומי – המרימבה.
מרימבה זה סוג של קסילופון, שהגווטמאליים טוענים לבלעדיות על ההמצאה, למרות שחוקרים טוענים שמקור הכלי הוא בכלל מאפריקה, והעבדים שהספרדים הביאו לאמריקה, הם אלו שהטמיעו אותו במדינות הלטיניות השונות.
נו מילא. שימשיכו לריב על זכויות יוצרים, העיקר שיעשו מוזיקה.
אז מה עשינו במשך שעות ? המון צילומים, המון מוזיקה, שיחקתי בדוכני המשחקים המצחיקים שלהם(ולהפתעתי אפילו זכיתי בכמה דברים שטותיים), טעימות אין ספור מהדוכנים ברחוב (בעיקר של אילונה. כן אמא !! אחרי קלקול הקיבה שלי אני נזהר יותר, בסדר ??). המון בננה מצופה בשוקולד, תירס לבן חם בעטיפה שלו, עוגיות ושאר זבל מקומי), צפייה בתהלוכת בובת הקדוש פאבלו ברחובות העיר ומופע זיקוקים, שבדוגרי – לא היה מבייש אפילו את כיכר רבין ביום העצמאות.
מתרכז לפני זריקת המטבע
זורק את המטבע
זכיתי !!
בתכלס, גווטמאלה האמיתית. בדיוק מה שחיפשתי. אין תיירים. חגיגות אמיתיות. אותנטיות. אפילו לא היה לנו מה לקנות ! אנחנו לא קהל היעד. קצת מאיה. קצת נוצרים. קצת פאגניות והמון המון מוזיקה. נפלא !