ספט 30

בישקק 30.09.12 (Bishkek)

נכתב על ידי בקטגוריה קירגיזסטן


יום קודם – קוצ'קור (Kochkor)


בסוף טראק הסוסים הגענו שוב לעיר הבירה. מרשוטקה מאוחרת, גשם וקור, תחנה מרכזית ושוב חיפוש אחרי הוסטל. לא ממש רצינו לחזור להוסטל המעפן שבו התחלנו, והתחלנו בסבב הוסטלים כושל. נהגי המוניות בבישקק לא ממש מפגינים שליטה ברחובות העיר, וכבר הספקנו לקלוט שמהתושבים הרבה ישועה לא תצא לנו. אז מצאנו הוסטל אחד סגור, ועוד אחד מלא עד אפס מקום ומיטה, ובסוף, עם הזנב בין הרגליים חזרנו למקום הג'יפה איתו התחלנו את הטיול.

כמה מילים על התושבים, המקומיים, נהגי מוניות ושאר נותני השירות. משהו לא כל כך ברור לי אצלם. אם אני אתמצת את הנושא למשפט אחד : "תתעוררו על החיים שלכם ראבק !!!". ואם אני אוכל להוסיף, אז גם 2-3 סטירות לא יזיקו פה. הם כל כך רדומים. כל כך רגועים. כל כך סבלניים. כאילו החיים עוברים פה לידם. שום דבר לא באמת מעצבן אותם. לא מרגיז אותם. לא גורם להם לרצות לשפר, לשנות, להוביל. סוג של אפטיות בלתי מוסברת. אולי זה תוצר טראגי של חינוך רוסי נוראי, או שפשוט מדובר גנטית בחוסר רצון לעשות כלום ? לא ברור. אבל אם תמשיכו ככה, אין ספק שקירגזיסטן תישאר תקועה איפה שהיא היום, וזה מדהים כמה פוטנציאל יש פה. לנופים, לתיירות, לנופש, לחופש. פשוט פוטנציאל בלתי מוממש.

בכל אופן, הלילה הפעם, ג'יפה קצת יותר. למה ? כי החדר הפרטי תפוס, ונאלצו לישון ביורטה. שוב… רק שהפעם היא לא מגניבה ומפקנת עם מאמא כמו בטראק, אלא סתם כמה בדים מסריחים ועבשים, ממותגים תחת השם "יורטה". מי היה מאמין, שאנחנו ישנים בפאקינג אוהל פרוץ לרוחות והגשם באמצע עיר הבירה. יאללה, מילא, רק מעבירים לילה וממשיכים לקזחסטן.

מה שכן, חייבים חייבים מצוא כסף. נשארנו עם 5 דולרים בלבד, וחייבים למצוא את הכספומט המדובר והמפורסם שיודע לפעול גם עם כרטיסי מאסטר קארד. אז כיתתנו רגלינו, כי כסף למונית אין, בחושך, בגשם ברחובות. ובנקים ? יוק. בדרך כמובן שמצאנו כמה כספומטים, אבל היה ברור שהם עובדים רק עם ויזה. בסוף סוף, הגענו למקום שנקרא TSUM. סוג של מרכז קניות (השעה 7 אז כמובן שהוא סגור) המכיל המון המון תת חנויות פנימיות. סוג של כלבו ענק. ובכניסה, כמו בצ'ולפון אתה רק מספר ימים קודם לכן, ראינו את סמל העיגולים האהוב את מאסטר קארד. עטתי לעברו ו – יש !! זה עבד !! הרגשת חוסר האונים, להיות תקוע ללא גרוש על התחת, היא פשוט מזעזעת. לי אישית כבר עברה המחשבה בראש, שאולי נתחיל לשטוף כלים באיזו בסטה בשביל לממן את שהות הלילה ביורטה הדולפת שלנו….


יום הבא – אלמטי (Almety)


 

תגים:

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.