דצמ 27

איסלה מוחרס 27.12.08 (Isla Mujeres)

נכתב על ידי בקטגוריה מקסיקו

אחרי מעבורת קצרה של 20 דקות הגעתי לאי. בגדול, לפחות לפי הציפיות שלי, מדובר בהיפך הגמור מהבלאגן של קנקון. בלי בתי מלון ענקיים, מליוני אמריקאים עשירים ומדושנים מסטארבקס, המבורגרים ודונאטס לארוחת בוקר. אמור להיות הוסטל אחד (שתודות לחגי יש לי שם מיטה לישון). הרבה חופים. בקתות על החופש והרבה שקט ושלווה. נשמע לא רע בכלל.

מאיפה הציפיות האלה ?
גם מהלונלי פלנט. גם מבחור שפגשתי בקובה. גם מסיפורי העבר הישנים נושנים של דניאל מהימים שהתאומים עוד עמדו על כנם. באמת מזמן…
אז כמו שאמרו חכמים ממני, ציפיות גדולות זה לכריות גדולות.

אילסה מוחרס זאת פשוט אותה הגברת (קנקון), רק בשינוי אדרת (אבל שינוי די קטן).
המוני אמריקאים ותיירים. רובם ורודים. לא בגלל הזדהות עם הפנתר הוורוד, כי הם פשוט שורפים את עצמם בכמויות היסטריות.
המוני מסעדות קטנות וחמודות. כמובן גם כמה מסעדות עם אוכל ישראלי בבעלות ישראלית. כמובן.
חופים יפים. לבנים. דקלים. המון סוכניות שנרקול וצלילה. סירות. אופניים. משכירים רכבי גולף (כמה יותר אמריקאי מזה אפשר להיות ??? רכבי גולף ????). המוני חנויות של לכאורה מוצרים מקסיקנים אותנטיים. גועל נפש. אותנטיות בתחת שלי.
ואיזה שקט ואיזה נעליים ?. בלי סוף תיירים. המולה. די מגעיל. הגעתי בעונה הכי מחוברנת למקום הזה.
בתכלס, עושה רושם של תאילנד. לטוב ולרע. נראה כמה אצליח להתחבר למקום הזה. בדוגרי, אני סקפטי…

בכל אופן, מצאתי הדלקת נרות במסעדה ישראלית. נר שביעי. הפעם בלי חנוכיית קובה שלי.
פוגשים קצת ישראלים. ילדים כאלה. תאילנד כבר אמרתי… צריך למצוא תיירים אחרים. מהישראלים לא תגיע ישועתי.

קצת מצחיק השוק שנכנסתי אליו. בקובה היינו רוב הזמן לבד. נוכחות תיירים מאוד חסרה לי. רציתי אינטרקציה גם עם תיירים מעבר לסתם חינטרוס (הקובנים דורשי הכספים המטרידים). אפילו ישראלים. כמעט וכמהנו לדבר קצת עברית עם ישראלים. אז עכשיו זה בדיוק הפוך. יש רק תיירים. בום אחד גדול. מבירא עמקיא לאיגרא רמא. כמעט ואין מקומיים לאינטרקציה. אילת. תאילנד. הכל. עוד קולוניה אמריקאית. ולחשוב ששתי המדינות האלו היה במלחמה מטורפת רק לפני 100 שנה. זה אולי יכול לתת גם לנו קצת תקווה. או שלא….

אז מה עשיתי כאן בעצם ?
אינטרנט.
דבר ראשון, אינטרנט. דבר שני, אינטרנט. ואז עוד קצת אינטרנט. אבל עדיין לא מספיק. אחרי שבועיים וחצי ללא רשת, יש הרבה מה להשלים. הרבה מאוד.
יומן. טלפון. והרבה YNET !!
כל ערב, מסיבת חוף קטנה. בר על החוף בהוסטל הכי "מגניב". המוני תיירים. כל התואר השני שלי לא דיברתי אנגלית בכמות שדיברתי כאן.
בחיים גם לא פגשתי כל כך הרבה תיירים מכל כך הרבה מדינות שונות. תיירים מגרמניה, הולנד, אוקראינה, אוסטרליה (כמובן) וארה"ב. בכמויות. וכמובן, ישראלים. תיירים מקרואטיה, סרביה וסלובניה. כאילו מה ? אין לכם עוד מלחמות ? עוד איזה רצח עם לעשות ??

בכלל. זה קטע. נראה כאילו תיירים מאירופה וארה"ב אוהבים לנסוע לבד. פגשתי פשוט בלי סוף כאלה. חודש לבד. חודשיים ואפילו יותר משנה. ישראלים דווקא, כמעט ולא פגשתי כאלה. רובם מטיילים בקבוצות. בין אם במרכז אמריקה ובין אם בדרום אמריקה.

אם בקובה הפריע לי קצת שלא ישנתי בהוסטלים (כי פשוט אין כאלה..) שמספקים אחלה במה ליצירת היכרויות בין תיירים, אז כאן לקחתי את התחתית של הדורמיטוריס.
9 אנשים בחדר בגודל של המרפסת שלי ברמת גן. נפלא.
אבל שטויות.. חוויה. בעיקר ככה פוגשים אנשים חדשים.

יום אחרי, הצטרף אלי ישראלי שהתחרדן פה שבועיים לתור יקר. מסתבר שהבחור שכן שלי ברמת גן. שכן במרחק 50 מטר.
נסענו לצי'צן איצ'ה.

חופי איסלה

חופי איסלה

 


 

השאר תגובה


© 2024 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.