אז מה זה צ'צן איצ'ה ?
אחד האתרים המפורסמים ביותר של המאיה. במיוחד מלפני 3 שנים.
מאיה ? אחת משלוש התרבויות המפורסמות של אמריקה הלטינית (אצטקים, אינקה ומאיה) ונחשבת המתקדמת ביותר מהן. לא מפתיע… מהאינקה יצאו הפאקינג בוליביאנים ! אז התחרות לא באמת קשה מידי…
בכל אופן. אחד הדברים שמאפיינים את המאיה אלו הפרמידות המגניבות שלהם, שאני מאמין שעוד אראה הרבה כאלה במקסיקו וגם קצת בגווטמאלה. לצערי, את אחת הגדולות ליד מקסיקו סיטי (שאמורה להיות הפירמידה השלישית בגודלה בעולם אחרי הפרמידות של גיזה במצרים) כנראה לא אראה. מילא.
הפרמידה המפורסמת ביותר שלהם נמצאת בצ'יצ'ן איצ'ה, היות והיא נבחרה לאחת משבעת לפלאי העולם החדשים (לפני משהו כמו 3 שנים).
פלאי העולם החדשים האלו נראים לי קצת מגוכחים אבל שיהיה. כוכב נולד פתטי של אתרים היסטוריים. מאצ'ו פיצו' בפרו, פסל ישו – הקרוקובדו בברזיל, פטרה בירדן, החומה הסינית (בסין מן הסתם), הטאג' מאהל בהודו, קולוסיאום ברומא ו – הפרמידה בצ'יצן איצ'ה.
עד עכשיו הייתי בשלושה פלאי עולם. עכשיו יגיע הרביעי. עוד 3 למנייאק.
אני בטוח שהיוזמה לשטות הזאת נבעה בעיקר מצורך עסקי שיווקי. כולם שמעו על זה. כולם ידעו על זה. וזה בטוח יגביר תנועת תיירים. כי פלאי העולם הישנים לא קיימים יותר (פרט לפרמידות בגיזה) וזה לא טוב לעסקים. אי אפשר להביא תיירים למקום שלא קיים יותר. פרטים בהמשך..
אז לקחתי תור יקר להחריד והתחלתי את הבוקר ממש ממש מוקדם.
השכמה מוקדמת בבוקר, חמש וחצי. באיסלה מוחרס לא ממש קמים בשעה הזאת לרוב..אספתי את הישראלי. מעבורת. אוטובוס. ושעתיים הרצאה בהיסטוריה תוך כדי הנסיעה. הרצאה מעולה על המאיה. בדיוק מה שרציתי וציפיתי. לפעמים טוב לצפות דווקא.
כמו כל מלכודת תיירים טיפוסית, דבר ראשון עוצרים בחנויות מזכרות, אפילו לפני הגעה לפרמידה. כרגיל – כל האמריקאים קונים מזכרות יקרות להחריד. טוב להרוויח בדולרים ולא בשקלים. אפילו בשער הנמוך שלו.
אחר כך, בשעה טובה, הגענו לפרמידה.
השם ירחם !!! נראה לי שכל חיי ביחד לא ראיתי את כמות התיירים שראיתי ביום אחד במקום אחד כל כך קטן.
פשוט לא להאמין מה שהלך שם. זה היה נראה כמו המולת הקניות של יום שישי השחור בדצמבר. כאילו כל הסיילים של ארהב התרחשו מסביב לפרמידה. המדריך שלנו אמר שאמורים להיות היום בסביבות 8000 תיירים במקום. 8000 !!!!
הייתה איתי ישראלית בקבוצה המטיילים המאורגנת, שאמרה שהיא הייתה בספטמבר במקום, והיה ריק. פשוט ריק.
בסדר… מצד שני בספטמבר היו הוריקנים. אז מה עדיף ? הוריקן של רוח או הוריקן של תיירים ? האמת, שאלה טובה. לא באמת בטוח מה עדיפ. האתגר שלי להיום – להצליח לצלם את הפרמידה בלי אף צללית של תייר בפנים. אני סקפטי אבל נחכה ונראה.
אז מה היה לי פה ?
צ'יצ'ן איצה (Chichen Itza) הוא הגדול והמרשים מבין אתרי מאיה מן התקופה הפוסט-קלאסית, והוא מצטיין בארכיטקטורה מונומנטלית. בין האתרים הדרמטיים של צ'יצן איצה אפשר למנות את "הטירה", פירמידה ענקית, מושלמת, הבנויה לפי חישובים אסטרונומיים מדויקים, את "מקדש הגיבורים" המרשים, את מגרש משחקי הכדור, שהוא הגדול ביותר בכל מרכז אמריקה, ואת בור המים המקודש, שלתוכו הושלכו קורבנות אדם ומנחות יקרות ערך. כל אלו הופכים את צ'יצן איצה לאחד האתרים החשובים ביותר לביקור במקסיקו, אתר שמייסדיו נעלמו מן העולם אך הישגיהם האמנותיים והרוחניים יישארו לעד.
ראינו את הפרמידה המפורסמת. בלונלי כתוב שאפשר לעלות עליה. גורנשיט. אפילו לגעת אי אפשר. קיבינימט !
אבל מהי הפרמידה הזאת למעשה ?
הפרמידה היא לוח שנה ענק. אחד ההישגים שזוקפים לזכות המאיה, זה לוח השנה המדוייק ביותר שיש.
אפילו יותר מדוייק מלוח השנה שלנו – שבכל שנה אנחנו מפספסים ב – 6 שעות, ולכן יש שנה מעוברת פעם ב – 4 שנים.
להם יש שני לוחות שנה. אחד של 260 ימים ואחד מדוייק עד כדי פספוס של מספר שניות ספורות, הכולל 18 חודשים של 20 יום ועוד חודש של 5 ימים שהם ימים רעים.
רואים בצורה מאוד יפה את לוח השנה בפרמידה. 91 מדרגות כפול 4 גרמי מדרגות. כל מדרגה מציינת יום בשנה. עוד מדרגה אחת בחלק העליון של הפרמידה. סהכ – 365 ימים. עוד כל מיני אבנים שכל אחת מהן מציינת את החודשים בשנה. ממש מגניב.
אחת האמונות החזקות של המאיה היא בנחש. כן כן.. דווקא בו. אז דמות הנחש מופיעה בלי סוף פעמים באתרים שלהם.
מילון לכתב המאיה
הפרמידה הגדולה
הפרמידה הגדולה
הנחש
מה עוד ?
היינו במגרש ספורט שנחשב הקדום ביותר באמריקה הליטנית.
הרצאה טובה על הקרבת קורבנות אדם חיים ובעיקר על הסרט השנוי במחלקות של מל גבסון, השנוי במחלוקת עוד יותר, "אפוקליפטו", שמנסה לתאר לכאורה מספר ימים בשבטי המאיה.
כרגיל, מל גיבסון, המגה נוצרי אנטישמי הזה, יוצר לעצמו מציאות שחציה נכונה וחציה מעוותת, ומלאת אלימות עד אין קץ. ככה זה. כשיש לך כסף אתה יכול לעשות מה שבא לך. וכמובן, להציג גם את הנוצרים הספרדיים כגואלים.
מגרש הספורט מתאר סוג של משחק כדורסל מאוד מאוד מוזר, בו משתמשים רק בפרקים של הגוף ואמורים לקלוע כדור שעשוי מעור ושוקל באזור ה – 8 פאונד לתך טבעת גבוהה. טוענים, שכנראה דווקא המנצחים במשחק הוקרבו כקורבנות אדם, היות ואצל המאיה זה היה כבוד להיות מוקרב לאלים.
משהו מעניין נוסף במבנה של המגרש הוא שיש בו קטע אקוסטי מאוד מגניב . אפשר לדבר במקום אחד ולשמוע ממש טוב בצד השני. הדגימו לנו, ווולאה -עבד. לפני כמה שנים פאברוצי' אפילו הופיע שם. למנף את היכולות הווקליות הטובות שלו יחד עם אלו של המקום. חביב ביותר.
ככה משחק הכאילו כדורסל היה אמור להראות. מסתבר שבמקסיקו עדיין קיימים אתרים שבהם מדגימים את צורת המשחק ההזוייה הזאת :
הסל במגרש
יש קטע באתר העתיקות שהוא שייך לידיים פרטיות. כלומר, האדמה פרטית, מה שמעליה לא. כי ממשלת מקסיקו מכרה את השטח לפני משהו כמו 100 שנה למישהו.
לכן, יש ממש בין העתיקות המוני רוכלים עם שטויות מאיות, וגם בית מלון, שמסתבר שהלובי שלו בנוי בחלקו מאבנים שנפלו מהפרמידה. נפלא…
אחר הסיור בפרמידה – סיור קצר לסונטה. סונטה זאת באר מים מתקופת המאיה. מסתבר שאזור קנקון מלא בהרבה נהרות תת קרקעיים, ובני המאיה חפרו בארות להגיע אליהם.
אז גם אנחנו הגענו. שחייה קצרה כי המים קפואים. כולה 15 מעלות. אבל מגניבים כאלה. צלולים. ממש ממש טהורים.
סה"כ היה מדובר באחר הטיולים המאורגנים שלקחתי הטובים. הופתעתי רק לטובה.
הדרכה מעולה, סיור היסטורי טוב (אני פשוט מת על הסיורים ההיסטוריים האלה. היסטוריה עושה לי רק טוב) ושנחתם בארוחת צהריים מעולה שהייתה "אכול כפי יכולתך". או או…ואחרי שבועיים וחצי בקובה, אמנם הקיבה שלי הצטמקה לגודל של קופסת טונה סטרקיסט קטנה, אבל בכל זאת – תיאבון עדיין יש.
סה"כ – אין תלונות..וזה נדיר אצלי. מאוד.