כמה מילים על האנאפורנה.
יש ברכס ההימלאיה של נפאל כמה תת רכסים, שאחד מהם הוא האנפורנה (יש את רכס האוורסט, הלאנגטאנג וכו'). רכס האנאפרונה עצמו הוא הרכס המזרחי של ההימלאיה. האנאפורנה עצמו באופן כללי, הוא ההר השמיני בגובהו בעולם (באזור ה – 8,000 מטר). יש מספרי הרי אנפארונה ממוספרים (1 עד 4), כאשר בתכלס, את הר האנפארונה עצמו (אנפורנה 1) – לא רואים בכלל בטראק ! קטע.
הטראק עצמו, דורג על ידי ה – NGC, ועוד כל מיני דירוגים מטופשים אחרים, כטראק היפה בעולם, בגלל אורכו, גיוונו והעניין שיש בו. בתכלס, לתפיסתי לפחות, אחד הדברים הבאמת מיוחדים בו, זה שהוא סוג של מיקרוקוסמוס לנפאל. עוברים בו במונסונים, יערות, שדות אורז אינסופיים, מדבר מטורף, מטעי תפוחים, 4-5 סוגי שבטים (יש בערך 110 תת שבטים ולאומים בנפאל, מה שאומר שיש גם בערך 110 ניבים מדוברים שונים במדינה, מעבר לשפה הנפאלית הרשמית), כפרים הינדואיסטים, כפרים בודהיסטים, פיקים מושלגים והפס התיירותי הגבוה/גדול ביותר בעולם. וולאה, מגניב בטירוף.
בדיוק בכלל האלמנט השיווקי הזה של הנשיונאל גאוגרפיק, הוא נחשב אחד הטראקים המתויירים שיש, כאשר עשרות אלפי תיירים בשנה משלימים אותו. בשנת 2009, המדינות המתיירות ביותר שהשלימו את הטראק היו צרפת, גרמניה וכמובן – ישראל (באזור 3,000 ישראלים). מדהים.
בטיול של 3 שבועות בנפאל, לרוב עושים את האנאפורנה, למרות שמקור חשבתי לעשות את האוורסט, אולם למצוא אליו שותפים זאת פעילות לא פשוטה, ובשל קוצר הזמן, מדובר גם בשילוב טיסה מפחידה ללוקלה, ככה שהחלטתי לוותר. בנוסף, רציתי להיות בפוקרה, ופגשתי את אייל וטל, ככה שהכף נטתה במיידי לטובת האנאפורנה.
אז בשעה טובה ומוצלחת יצאנו לאנפורנה. חוסכים יום, ויוצאים ישר מקטמנדו. אוטובוס של מקומיים. סיוטי כמובן. נסיעה שהייתה אמורה להיות 4-5 שעות, שהתארכה ל – 10, שכללה עצירה ממושכת לפינוי סלעים שהתמוטטו, לחות פשוט בלתי נסבלת, שהזכירה לי את חודש אוגוסט האחרון הנוראי מכולם, בלון גז מאיים בין הרגליים שהזכיר לי את התאונה הנוראית בבוליביה, ועצירה עבור כל יאק שהשתין בדרך הפתלתלה. פיתול ועוד פיתול, מסלול ועוד…
עומדים בפקק
ועדיין עומדים
פוסט הבא – בולבולה עד היום של הפס