השנה זאת שנה עמוסת חו"ל. תכלס, זה מגניב נורא. כן ירבו שנים כאלו. חבל שזה יקר כל כך. הכי טוב להיות עשיר, בריא ומובטל. חבל שאני לא. אבל שאיפות בחיים זה חשוב.
אבל בשורה התחתונה, סוף סוף הגיע חו"ל נורמלי ואמיתי. בנורמלי אני מתכוון שדה תעופה מעופש עם שירותי חור מטונפים עם פנטזיות לא ממומשות על מקלחות חמות ומפקנות. אבל איזה כיף !! סוף סוף קצת מדינת עולם שלישי.
"קירגיזסטן ? מה זה ? איפה זה ? המצאת מדינה ? מה קשור ?" אלו רוב השאלות שקיבלתי כשסיפרתי שזה היעד הבא שלי. אני מודה, גם אני, עד לפני 5 שנים, בבורותי הגדולה בכלל לא ידעתי שיש מדינה כזאת בעולם. אולם, הודות לשכן קירגיזי (באר שבעי) גיליתי על המקום המיוחד הזה.
אז למה לנסוע למדינה שרוב האנשים שסיפרתי להם עליה היו בטוחים שהמצאתי ארץ או שפשוט עישנתי משהו לא חוקי שגרם לי להזיות לא ברור ??
מלפני 5 שנים, אחרי אותו מפגש עם שכן קירגיזי, בתוספת עזרה לא קטנה של גוגל תמונות, פיתחתי כמיהה קטנה להגיע למקום. בנוסף, לאחר ביקור אלוהי בגיאורגיה, הכמיהה רק צמחה וגדלה. לראות עוד מדינת נופים מטורפים בסגנון דומה, תרבות רוסית משחיתה, וכמובן דרך המשי הנפלאה.
התחלנו, זוגתי שתחייה שהחליטה לזרום איתי בשגעון ועל כך כל הכבוד לה ואני, בטיסת לילה למוסקווה, ומשם לקירגיזסטן. טיסה של שעות ארוכות ארוכות, למרות שהמרחק לא גדול כל כך. ככה זה כשאין שלום והמון המון מוסלמים פונדלמניסטיים טאליבאניים בדרך.
נחיתת אחר הצהריים זריזה בבישקק, והגענו להוסטל שלנו. ההםם… מדובר בהוסטל, עם המלצות בלונלי, שתקוע ממש מאחורי התחנה המרכזית הקטנה של בישקק. המלצות אני לא בטוח שהייתי נותן למקום, אבל למזלנו הזמנו את החדר הפרטי. למה מזל ? כי מסתבר שיש רק דורמיטוריס, אוהלים על הרצפה בגינה, ואוהל גדול (יורטה) בגינה. בשלב הזה, היורטה עוד נראתה לנו אותנטית ומגניבה. בעתיד, היא כבר לא תראה כזאת קורצת…. וחדר פרטי ? סוג של תא של 2*2. נראה לי שאפילו ליגאל עמיר יש תנאי כליאה טובים יותר.
היה יום שישי, והתחשק לי לקפוץ לאחד מבתי הכנסת שעוד נותרו בקירגיזסטן, ונותרו כמה שעות של אור, אז כיתתנו קצת את רגלינו, וגם תפסנו את המרשוטקה הראשונה שלנו (מונית שירות מקומית) עד שהגענו למקום.
בית הכנסת היה כמובן נעול ומסוגר, וללא שום סממן זיהוי יהודי כלשהו, אבל אם מציצים קצת מהחלונות ניתן לראות כמה כתובות בעברית ומגן דוד זהוי. מילא. ואני כבר בניתי על תפילת שישי מגניבה, ואולי גם קצת אוכל יהודי מקומי.
בישקק לא ממש נתנה לי הרגשה טובה. הזנחה בכל פינה, טינופת, אפורה, וקר. אשכרה קר. והיה כל כך חם ולח בארץ שטסנו !! משהו נוסף, הכל חשוך פה. קטע מטורף. מהרגע שהשמש שוקעת אין אור. פשוט אפילה. נראה כאילו הקירגיזים לא ממש מאמינים בתאורת רחוב. חסכון בחשמל או סתם תודעת שירות אזרחית מעפנה ? אני כנראה הייתי הולך על האופציה השנייה. בכל אופן, אני מקווה שההרגשה תשתפר.
אבל רגע, קצת היסטוריה לפני, תודות לצור שיזף וויקיפדיה כמובן.
קירגיזסטן היא הקטנה בין הרפובליקות החדשות של מרכז אסיה וחלק מנתיבי דרך המשי עברו בתחומה לאורך 2000 השנים האחרונות. תרגום שמה הוא ארץ הקירגיזים.
קירגיזסטן היא במקורה מדינה קולוניאלית שהוקמה על ידי לנין וסטאלין על מנת לבתר את מה שהיה, עד לסופה של מלחמת האזרחים הרוסית ב- 1922, חאנת בוכרה. כך גם נראים הגבולות הישרים על המפה שאינם מתחשבים בקבוצות האוכלוסייה השונות (די מזכיר את חלוקת הגבולות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון הודות לשלטון הבריטי לשעבר המתחשב כל כך).
בשל העובדה שלנין הקים למעשה את קירגיזסטן, לתושבים נשארה פינה מאוד מאוד חמה בלב לצורר. בלא מעט בתים ראינו פסלים, תמונות ושאר אלמנטי האדרה לרוצח ההמונים הזה. כמובן שגם ברחובות, ממוקמים לא מעט פסלי ענק לדיקטטור הגדול. הנושא הזה מנוגד למעשה לקיים בגיאורגיה. אפילו בגיאורגיה, שסטלין נולד בה, מצניעים את העובדה, ואפילו בגורי, העיר בה סטלין נולד, חיסלו לפני כשנה את הפסל היחיד שלו שנותר ברחובות.
הקבוצות האתניות המרכיבות את המדינה הן: קירגיזים 50%, אוזבקים כ- 20%, טג`יקים 10%, רוסים 10%. טאטרים, מעט מאוד יהודים וטורקמנים מהווים את יתרת האחוזים הנותרים.
חלק מהתושבים הנקראים קירגיזים אינם קירגיזים למעשה, וזאת מכיוון שבמפקד שנערך עם סופה של מלחמת האזרחים, מי שלא הצהיר שהוא קירגיזי, הוגלה למקום בו ישבה הקבוצה האתנית שלו. רבים מתושבי אוש למשל, שהם טג`יקים במוצאם, הצהירו עם תום מלחמת האזרחים שהם קירגיזים כדי שלא יועתקו ממקומם.
בין השנים 1922 ועד 1991 הייתה קירגיזסטן חלק מברית המועצות ומאז 1991 הפכה לרפובליקה עצמאית שבירתה בישקק, שנקרא לשעבר פרונזה. הערים החשובות בקירגיזסטן הן: בישקק, אוש, אוזגנד.
קירגיזסטן גובלת במזרח בטורקמניסטאן הסינית, בדרום בטג`יקיסטאן, במערב באוזבקיסטאן ובצפון בקזחסטאן. מדינה חילונית שבה הפרדה של דת ממדינה. האסלאם מתון ובא לידי ביטוי בעיקר בבקעת פרגנה.
קירגיזסטן היא מההרריות שברפובליקות המרכז אסיאניות והקטנה שביניהן. היא תחומה במזרח על ידי רכסי הטיאן שן – הרי השמים ומדרום להם ברכס הפמיר- גג העולם.
רוב האוכלוסייה מוסלמית סונית (כ- 85%) אם כי הדת נינוחה מאד. יש מיעוט של מוסלמים שיעים (בעיקר טג`יקים) ונוצרים – אוכלוסיה רוסית בעיקרה שהיגרה למרכז אסיה בשל סיבות מסחריות וכן עם ההגירה הרוסית גדולה במלחמת העולם ה- 2 כשהרוסים העמיסו את מפעלי התעשייה הגדולים מאזור מוסקבה על רכבות והעבירו אותם למרכז אסיה. באתר אינטרנט שקר כלשהו קראתי שיש פחות מסגדים בכל קירגיזסטן מאשר בתל אביב. המשפט נשמע לי קצת הזוי, אבל נשמע משכנע מספיק בשביל להגיד למשפחה שהכל בסדר שם ואין מה לדאוג, והמדינה אמנם מוסלמית אבל הכל בשליטה. בדיעבד, עם כמות המסגדים שראינו, הבנתי שהמשפט באמת מצוץ מהאצבע, או שהוא היה רלוונטי בימים שעוד גורבצ'וב שלט במדינה. מצד שני, כמות המסגדים לא מעידה על חוסר נינוחות או הרגשה לא נעימה ששוררת בהקשר הזה.
בלילה הראשון, גילינו מסעדת פועלים מוזנחת שתקועה לה מאחורי התחנה המרכזית. כמו כל דבר, מסעדת הפועלים הזאת נהייתה מסעדת הבית שלנו. פה גם אכלנו לראשונה את המומואים הנפאלים/דים סאם/ חינקאלי הגיאורגי / קרפעלך המקומי. רק שבקירגיזסטן קוראים לזה מנטי (Manti). כמו בכל מקום אחר בעולם, גם פה, המומואים, אה סליחה – המנטי, פשוט מעולים מעולים מעולים.
אז יאללה. אחרי ההסבר הקצר מתחילים לטייל ולצבור חוויות וזכרונות חדשים.
 
From