אוק 18

ירוואן 15.10.11 – 17.10.11 (Yervan)

נכתב על ידי בקטגוריה ארמניה


פוסט קודם – מסטיה


אז הגענו לירוואן באמצע הלילה, אחרי יום נסיעות ארוך ארוך ומייגע מאוד.

במקור, הנסיעה לארמניה הייתה סוג של תוכנית גיבוי. תוכנית גיבוי במקרה של מזג אוויר מעפן, גשם, שלג ותחילתו של החורף. אז הנה החורף הגיע, דפק איתו קצת תוכניות לעוד כמה טיפוסי הרים וכך מצאנו את עצמנו מדרימים ומדרימים עד ארמניה. רואים וחווים טעימה מעוד מדינה.

כמה מילים על ארמניה.
ארמניה נמצאת באזור הקווקז וגובלת בגיאורגיה, באזרבייג'ן, באיראן ובטורקיה, והיא חסרת מוצא לים.
פני השטח המדינה הרריים. גובה הנקודה הגבוהה ביותר, בפסגת הר אַרָגַץ, הוא 4,095 מטרים וגובה הנקודה הנמוכה ביותר – 400 מטרים.

ארמניה היא מדינה שמאוד מזכירה את גיאורגיה. דבר ראשון – בנוצריות ללא הפסקה. אם גיאורגיה היא המדינה הנוצרית השנייה בעולם, אז ארמניה היא למעשה המדינה הראשונה.
בשנת 66 לפנה"ס ניהלו הארמנים מלחמה עיקשת נגד האימפריה הרומית, אך הפסידו. ב-301 ארמניה הייתה הראשונה, באימפריה הרומית (ובעולם), לקבל את הנצרות כדת מדינה.

הארמנים מאוד אוהבים ומזדהים עם העם היהודי. הם מוצאים המון נקודות דמיון בינם לבינינו, על אף הבדלי הדת והגזע.
ארמניה היא מדינה הממוקמת באמצע של מדינות השונאות אותה ומעונייות שוב ושוב רק להשמידה. בין אם זאת טורקיה, איראן ואזרביייג'ן. גיאורגיה היא המדינה היחידה למעשה איתה נמצאת ארמניה ביחסי שכנות טובים.
משהו נוסף משותף מבחינת הארמנים זאת השואה כמובן. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ברצח השיטתי שבוצע על ידי הטורקים בשנים 1915-1918 נרצחו בין 600 אלף ל-1.5 מיליון ארמנים. עד היום מהווה הטבח והדרישה להכרה בינלאומית בו כרצח עם, מוקד למתיחות בין ארמניה לבין טורקיה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הכריזה ארמניה על עצמאותה, אך ב – 1920 כבש הצבא האדום את ארמניה והפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז.
ב-1936 הוכרזה ארמניה כרפובליקה סובייטית נפרדת. ב – 1991, עם התפרקות ברית המועצות, קיבלה ארמניה הסובייטית עצמאות, אם כי רוב שטחה של ארמניה ההיסטורית (עוד מימי האימפריה הביזנטית) נמצא בטורקיה.
למעשה, ה"סמל" של ארמניה ההיסטורית והתנ"כית, הר האררט, נמצא בטורקיה בכלל. אררט מייצג עבור הארמנים את שהכותל מייצג עבורנו. רק שהארמנים, נאלצים לצפות בו מרחוק מעבר לגבול (20 ק"מ מקו הגבול). כמו משה. רואים את הארץ אולם לא מסוגל להיכנס…

מרבית הארמנים הם נוצרים אורתודוקסים, והינם בעלי מסורת נוצרית עתיקה במיוחד – הארמנים נחשבים לעם הראשון בהיסטוריה שהתנצר באופן מוחלט (בשנת 301 לספירה) ובארמניה ישנן כנסיות רבות ועתיקות ביותר. כבר בשלהי המאה ה – 4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר (ראו הרובע הארמני). כמו כן לכנסייה הארמנית יש חזקה וקפלה משלה בכנסיית הקבר בעיר.

וכמה מילים על ירוואן. ירוואן היא בירת ארמניה והעיר הגדולה במדינה. בעיר מתגוררים כ – 1.1 מיליון תושבים (2007) מתוך כ – 3 מיליון בכל המדינה. בירת ארמניה היא מערי המסחר המובילות באיזור הקווקז, ובשל מיקומה האסטרטגי עברה כיבושים ומשטרים רבים במשך ההיסטוריה שלה, מאז הוקמה על ידי האשורים במאה ה-8 לפני הספירה.
ירוואן היא המרכז הכלכלי והתרבותי של ארמניה, ובה מרוכזים כל מוסדות המדע, החינוך והאמנות.
זוהי העיר העתיקה ביותר בקווקז, ונתגלו בה שרידים של מצודה (מצודת ארבוני) מן המאה השמינית לפני הספירה. החל מן המאה השביעית לספירה היא ידועה בתור צומת דרכים ומרכז כלכלי בקווקז. כל ימי הביניים עברו עליה חליפות גלי מצור וכיבושים של ביזנטים, פרסים, מונגולים, תורכים, ורוסים. היום היא עיר הבירה של ארמניה העצמאית.

ירוואן קשורה על פי הארמנים לתיבת נוח, הנקרא בפיהם נוי, ולהר אררט. לאררט שתי פסגות, לקטנה הם קוראים סיס ולגבוהה – מסיס. מן ההר הזה ומתיבת נוח יצאו כל החיים אשר בירוואן.

לטייל בקבוצה של 4 לפעמים יכול להיות בין מגניב, לקשה ומייגע בטירוף. אז אחרי שבוע שטיילנו בקבוצה של 4 החלטנו להיפרד. בלילה שי וגיא נשארו לישון בבית מלון, ואילונה ואני הגענו לסוג של HomeStay. בית בין ההזויים שראיתי.
הבית מומלץ לונלי בטירוף, והוא מכיל ארמנית זקנה אלמנה. הבית שלה נראה כמו מוזיאון עתיק עם ריהוט וינטאג' מטורף, ועשות רבות של ציונים מידי בעלה.
מה שכן, לבחורה יש אינסוף כללים וחוקים של איך להתנהג בבית. מתי מותר להדליק אור, מתי אסור, מתי חייבים לתלות את השפורפרת באמבטיה, ומה עושים עם נייר הטואלט. אותי אישית היא הפחידה, אבל מסיבה לא ברורה אילונה התחברה אליה במהירות. די סירבתי להישאר איתה לבד באותו החדר, וכל פעם שהיא הופיעה עלו לו תמונות סיוטיות מהסרט מיזרי….

ביום הראשון היינו קצת מותשים. אני בעיקר מסתבר. השכמנו מאוחר, וניסינו להתאפס על עצמנו. בדיעבד, הייתה התאפסות ארוכה מידי.
דבר ראשון – ארוחה. פיצה האט !! איזה מגניב. אין מה לעשות, כמה שהאוכל טעים בגיאורגיה, בכל זאת – אין על ג'אנק פוד אמריקקי. אם גם הייתה נופלת חתיכה של מקדונלדס בצד לא הייתי כועס…

ואז מתחילים להסתובב. בית האופרה, עשרות בתי הקפה שמסביב לבית האופרה, מזרקות, פארקים (ובמיוחד פארק רינג), מדרחובים וחנויות מותגים מטורפות. מרכז יארוון ובראשו רחוב אבוביאן פורוץ, הוא פשוט עיר מטורפת ביופיה. מערבית בטירוף, נקייה, מטופחת. פשוט מהממת. כאילו מדובר במרכז מרכז פריז. מדובר בעיר של בתי קפה. איפה שלא מסתכלים – יש בית קפה. מה שכן, במהלך היום, הכל ריק פה. פשוט הכל. נטוש, כאילו מדובר בעיר רפאים. נראה כאילו אנחנו לא רק התיירים היחידים אלא גם התושבים היחידים בעיר. הזוי ומוזר.

בלילה לעומת זה, מדובר בעיר ללא הפסקה. כל בתי הקפה, המועדונים מלאים באנשים.
ירוואן הינה עיר מודרנית, הומה אדם ופעילות, בתי קפה, מסעדות, חיי לילה, מופעי בלט ומוזיקה, אנשים לבושים בהידור ובטעם אירופי (אולי חוץ מנעלי השפיץ השחורות שגברים רבים מתהדרים בהם). הארמניות מטופחות, לבושות ומתוקתקות טיפטופ ופשוט נראות מעולה. השם אררט נמצא בכל מקום, החל בתעשיית היין והקוניאק הענפה של ירוואן, שכל מפעל בה מתהדר בשמות כמו אררט או נוי (נוח).

מהר מאוד למדנו שכל דבר בארמניה מסתיים ב – יאן או באיאן. רוב שמו תמשפחה הם כאלו, וכפועל יוצא גם רחובות העיר. הסיומת מתפקדת למעשה כמו "אבו" בערבית רק נרחב יותר. פירוש הסימות הוא "מ-" או "של" והכוונה היא לשם היישוב, לשמו של ההורה או לייחוס תפקיד או מעמד.

הגענו לשוק הפשפשים (שוק ואניסאז') של ירוואן. מדובר במדרחוב ענק ענק של המון המון שמונצעס ישן, כלי וינטאג' מגניבים שאני לא מפסיק להתלהב מהם כמו ילד מצעצוע חדש (או ישן במקרה הזה), המון זבלה ומזכרות ממלחמות רוסיות ישנות, וכמובן – הרבה מאוד דוכנים עם לוחות ששבש ושחמט מעץ מ-ה-מ-מ-י-ם. מאות רבות של לוחות עשויים ביד, עם רמת גימור מטורפת. אני אישית, יכולת לבהות שעות בכל דוכן, ולעבור דוכן דוכן ולהמשיך להתפעל מהלוחות המגניבים.

השח החדש שלי, ירוואן, ארמניה

השח החדש שלי.., ירוואן, ארמניה

 

לוחות שחמט, ירוואן, ארמניה

לוחות שחמט, ירוואן, ארמניה

אמה מה, השוק הזה יקר יקר יקר. בכלל באופן כללי, ירוואן ממש יקרה. המסעדות, בתי הכסף, וגם שוק הפשפשים. מדובר פה במחירים בסטדרט ישראלי, מה שמבאס מאוד ומתסכל את כל חווית הקנייה. לא כי היא לא כיפית, אלא כי ברמת המחירים הללו, היא פשוט לא יכולה להיות קיימת.
מה שכן, הגענו לירוואן במטרה מאוד מוצהרת, של אילונה לפחות, של "לחזור מפה עם לוח שש בש". אז הצלחנו להעביר שעות, במשך יומיים שלמים, בבחירת לוחות מתאימים, עמידה על המקח, באנדלינג של שני לוחות ובסופו של יום חזרנו עם שני לוחות עץ מושלמים בידינו. עכשיו נותרו לנו 5 ימים להגן עליהם מכל משמר, שריטות, דפיקות ושאר פגמים שעלולים להטריף את ה – OCD שלי.

בערב, יצאנו לאופרה הממוקמת ממש מתחת לבית שלנו. אופרה בארמנית עם פולקלור ארמני. מהנה מאוד, על אף העובדה שבעיקר המצאתי לעצמי סיפור מסביבה לדמויות הצבעוניות באופרה, היות והידע היחיד שגיבשתי לי בשפה האמרנית הוא העובדה שהכל פה מסתיים ב-יאן. משהו מגניב נוסף בקטע הזה זה המחיר. האופרה פה זולה מאוד. מדהים עד כמה. במחיר של סרט. והמוני אנשים וילדים שוטפים אותה כנראה בזכות או בגלל העובדה הזאת. מה שכמובן, מייצר את השאלה, למה אצלנו זה לא ככה ?
למה אופרה אצלנו עולה כל כך הרבה ? מחירים של מאות שקלים להופעה אחת, שלא לדבר על הפקות הענק במצדה שצריך להיות הבן של תשובה בשביל להיות מסוגל לצפות בה ? למה הניכור הזה מההמונים ?

אופרה בירוואן, ארמניה

אופרה בירוואן, ארמניה

מה עוד הספקנו לעשות כאן ?
לצערי למוזיאון השואה לא הספקנו להגיע, אולם הספקנו לראות את המסגד הכחול של ירוואן. בעבר, היו 8 מסגדים בעיר, אולם רק המסגר הכחול שרד לאורך השנים והמלחמות. בזמן המשטר הסובייטי המסגד היה מויזאון עירוני, אולם בשנות ה – 90, לאחר מימון של איראן, הוא חזר לתפקודו המקורי. מה שמעיד על הקשר המאוד חזק שיש בין ארמניה לבין איראן. אחלה…
קצת התסובבנו, עלינו על השטיחים (אחרי חליצת נעליים כמובן), ראינו את המחראב ואת המינרט. בנוסף, ראינו גם אוסף של אבנים של מוסלמים מקומיים אחרי שהם השלימו את מצוות החאג' (עלייה למכה) וקיבלו את האבן כמזכרת.

מינרט, ירוואן, ארמניה

מינרט, ירוואן, ארמניה

 

מחראב, ירוואן, ארמניה

מחראב, ירוואן, ארמניה

 

אבנים ממכה, ירוואן, ארמניה

אבנים ממכה, ירוואן, ארמניה

בנוסף, הגענו לפסל אמא ארמניה. מדובר בפסל עצום, הנמצא בפארק מעט מחוץ לעיר, גבוה גבהו מעל העיר. סביב הפסל כיכר סובייטית טיפוסית המכילה טנקים ומטוסים שיצאו משירות.
פסל אמא אמרניה, המתנשא לגובה של 23 מטרים, משקיף על העיר בכיוון הגבול עם טורקיה וחרב גדולה שלוחה לפניה בעמדת התגוננות. בעבר, עד שנת 1967, היה פה פסל של סטלין, אבל כמו רוב הפסלים של סטלין – גם זה סיים את חייו בפח או שהוא מוחזר באיזה איצטדיון סיני בתוך פסולת מתכת.

אמא ארמניה, ירוואן, ארמניה

אמא ארמניה, ירוואן, ארמניה

בערב יצאנו ל – Night Club. במושגים שלי עם האנגלית הבסיסית שאני מכיר וגם תודות למורפיקס, Night Club משמעו – מועדון לילה. עם זאת, בירוואן המשמעות היא "מועדון חשפנות". אז קפצנו לבקר. היה משעשע ונטוש עד מאוד מאוד.

מה עוד ?
אי אפשר להיות בארמניה ולא לבקר בכמה כנסיות. אז לקחנו טיול מאורגן של יום למספר מוקדים היסטוריים דתיים מרכזיים. התחלנו בקתדרלת זבארטנוץ שנבנתה בשנים 661 – 641. יש הטוענים שהיא אחת הכנסיות היפות ביותר בעולם, ושמורים בה חפצים של גרגוריוס הקדוש, שנשא בתואר הקתוליקוס (הפטריארך הארמני) הראשון.

מתפללים, מקווים לטוב, ירוואן, ארמניה

מתפללים, מקווים לטוב, ירוואן, ארמניה

 

מתפללים, מקווים לטוב, ירוואן, ארמניה

מתפללים, מקווים לטוב, ירוואן, ארמניה

המשכנו לקתדרלת אצ'מיאזדין. הקתדרלה הזאת היא למעשה הותקן של הכנסיה הארמנית (הותיקן ברומא הוא של הכנסיה הקתולית). הקתדלה ניצבת במקום שבו גרגוריוס הקדוש ראה בחזונות קרן אור נופלת על הארץ, ושם בנה את הכנייסה האם של ארמניה. עבור רוב הארמנית, אצ'מיאזדין היא סמל ראשון במעלה. במאות 3-4 לספריה אצ'מיאזדין הייתה גם הבירה של ארמניה, מיד לאחר התנצרות המדינה.
במתחמי הקתדרלה, האגדה מספרת (וכמובן כל הארמנים הנוצריים הדתיים) שטמונים פה כמה חלקים ושרידים מהצלב האמיתי של ישו, וכמה שרידים מתיבת נוח.

ביקרנו בקתדרלה הראשית (מאייר תאצ'אר), השתתפנו במיסה, ראינו מספר אנדרטאות, ביקרנו בקתדרלה משנית מודרנית מאוד שנערכה שם הטבלה של תינוקת עוללית, וראינו אנדרטה להנצחת רצח העם הארמני. מסביב, המון מצבות חצ'קאר שנאספו מרחבי המדינה.

מאייר תאצ'אר, ארמניה

מאייר תאצ'אר, ארמניה

 

מאייר תאצ'אר, ארמניה

מאייר תאצ'אר, ארמניה

 

מתפללים, ארמניה

מתפללים, ארמניה

וזהו. בין לבין, ראינו עוד כמה כנסיות, המשכננו לכתת רגילנו ברחובות היפים של ירוואן וזהו. התגעגענו הביתה, לגיאורגיה.


פוסט הבא – קחתי


 

2 Responses to “ירוואן 15.10.11 – 17.10.11 (Yervan)”

  1. From