ארכיון | איטליה ערוץ RSS למקטע זה
2 בנובמבר 2014

ונציה


פוסט קודם – עמק סוצ'ה והמערות


אני אתחיל מהסוף של ונציה – מהמם ! מהמם ! פשוט מהמם !
עכשיו אפשר לחזור להתחלה.

באופן כללי הטיול הזה, בניגוד לכל הטיולים שעשיתי אי פעם, כולל הטיול הגדול לדרום אמריקה, פשוט לא היה מתוכנן.
כרטיסי הטיסה נקנו שבוע לפני המועד (וגם עלו בהתאם..), רשימת היעדים הוכנה בחופזה, ימי החופש קוצרו, ובאופן כללי הספונטיות שלטה בשבועיים האלה. מגיעים ליעד מסוים, רואים אם נחמד, ומחליטים אם נשארים או ממשיכים.
כבר לפני הטיול שמענו שוונציה קרובה לסלובניה, הוויז תמך בגרסה הזאתוהיות והטראק לטריגלאב בוטל באיבו, החלטנו לבקר בונציה.
אישתי היקרה אמנם הייתה כבר בונציה בעבר, אולם עבורי זאת הייתה חוויה ראשונית מהשורה הראשונה. ואיזו חוויה !.

אז עזבנו את סלובניה, מעבר גבול זריז דרך ההרים, נסיעה שהתארכה מעבר למתוכנן (הכבישים באיטליה פחות טובים ומשמעותית יותר עמוסים) ומגיעים לוונציה. היות ועשירים אנחנו עדיין לא אז ישנו בפרברי העיר על היבשת, ולמחרת תפסנו אוטובוס לארכיפלג ונציה ליום ארוך וגדוש.

תכלס, ביום הזה למדתי פשוט המון על ונציה. פשוט המון.
דבר ראשון – מדובר באיים ! 118 ליתר דיוק.
המרכז ההיסטורי של ונציה בנוי מבנים על יסודות מכלונסאות עץ שנבנו על 118 איים, המקושרים ביניהם בכ – 400 גשרים. בין האיים עוברות כ-170 תעלות מים, שהשיט בהן הוא אופן התחבורה העיקרי בעיר.
פתחנו את הבוקר בטיול מאורגן חינמי. כרגיל בערים, אנחנו מצטרפים לטיולי החינם של הסטודנטים. הטיולים האלה פשוט תמיד מוכיחים את עצמם כמוצלחים ביותר.
עוברים בין הסמטאות, הרובע היהודי, רובע הסטודנטים, טיפים על הגונדולות (היקרות להחריד) ולומדים המון. בקיצור, זה תמיד מוצלח.

כ – 20 מליון תיירים פוקדים את העיר בכל שנה ואין ספק שהדבר ניכר בכל פינה. פשוט אינספור תיירים. המוני ישראלים. עברית מסביב ללא סוף.
בלילה, נראה כאילו העיר שוממת לחלוטין. מעט מאוד אור ברחובות. רוב התאורה הינה תאורת החנויות. הבתים – אפלים. נראה כאילו הם נטושים ברובם. כמעט כמו מגדלי היוקרה בתל אביב. דירות רפאים בשל יוקר המחייה.

מסיכות. כל העיר עמוסה בחנויות שמוכרות מסיכות אמנם הפסטיבל בעוד כמעט חצי שנה, אולם המסיכות כבר מזמן חצו את גבולות הזמן המקורי.

מסכות בוונציה, איטליה

מסכות בוונציה, איטליה

ונציה יקרה מאוד. זה ידוע. עיר כל כך תיירותית תמיד תהיה יקרה. אולם נראה כאילו המחירים פה באמת איבדו כל פרופורציה.
נושא אחד באמת מוגזם – גונדולות.
גונדולה היא סירה מסורתית צרה וארוכה עשויה עץ, המאפיינת את ונציה ומשמשת כאחד מכלי התחבורה הנפוצים ביותר בתעלותיה המלאות מים שאינן מאפשרות תנועה בכלי רכב יבשתיים.
במהלך המאה ה-18 היו בוונציה כמה אלפי גונדולות. כיום ישנן רק כמה מאות, שרובן מושכרות לתיירים וחלק קטן מהן בשימוש פרטי או משמשות כמונית שירות עבור תושבי ונציה. עד סביבות סוף המאה ה-19 היו הגונדולות נפוצות מאוד בוונציה, אולם מאז החל מספרן לרדת עקב שימוש בסירות מנוע. כיום שטים בגונדולה לעתים קרובות לאו דווקא תושבי ונציה החפצים להגיע מנקודה מסוימת לאחרת אלא תיירים הרוצים להתרשם בדרך זו מיופיין של תעלות ונציה.
את הגונדולה משיט אדם שזהו עיסוקו הבלעדי – הגונדולייר. הגונדולייר עומד באחורי הסירה ודוחף ומושך את המשוט היחיד. מקצוע זה הוא באופן מסורתי מקצוע גברי, ולראשונה הוסמכה אישה לתפקיד זה בשנת 2010.‏
והמחיר ? 100 יורו לחצי שעה. 100 יורו. פאקינג שיט.
בזכות המדריכה שלנו מהבוקר, גילינו שניתן לחצות את התעלה הגדולה באמצעות גונדולה, שיט של 3 דקות תמורת 2 יורו בלבד. נו… שיטה מעולה לצאת ידי חובה בונציה 🙂

משיט גונדולה, וונציה, איטליה

משיט גונדולה, וונציה, איטליה

 

תעלות בוונציה, איטליה

תעלות בוונציה, איטליה

 

פקק תנועה, וונציה, איטליה

פקק תנועה, וונציה, איטליה

 

גונדולה, וונציה, איטליה

גונדולה, וונציה, איטליה

 

וונציה, איטליה

וונציה, איטליה

 

וונציה שוקעת, איטליה

וונציה שוקעת, איטליה

כמה מילים לגבי הרובע היהודי בוונציה.
הגטו היהודי בוונציה (איטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא אזור ברובע קאנארג'ו בעיר ונציה שבאיטליה. מאז המאה ה-16 שימש הגטו כאזור מגורים ליהודי ונציה. הגטו הוא רובע המגורים היהודי מהעתיקים בעולם הקיימים עד ימינו, והמונח "גטו" ששימש לתיאור שכונה יהודית נגזר משמו האיטלקי של הרובע.
מקורו של השם אינו ידוע במלואו, אך הוא נובע כנראה מכך שבסמוך לגטו היה בית יציקה (באיטלקית: ג'טו). האפיפיור פיוס הרביעי השתמש בשנת 1562 בפעם הראשונה במילה גטו לתיאור רובע יהודי סגור. מאוחר יותר השתרש כינוי זה בשפה ומאז הפך למונח רווח לכל רובעי היהודים באירופה ובעקבות כך לכינוי לרובעי מיעוטים בכלל.
למעשה, בגלל ונציה קוראים לגטו – גטו.

בשל מגבלת המקום בגטו וריבוי תושביו, הבניינים נבנו לגובה חריג בנוף הוונצני, לעתים עד תשע קומות. בתי המגורים הללו בולטים בגובהם בוונציה עד היום. למעשה, "גורדי השחקים" היחידים בוונציה הינם בניינים של יהודים שנבנו בגטו.
כמו בכל ונציה, הבנייה כיום בגטו מבוצעת תחת פיקוח הדוק של השלטונות, וכל חריגה גוררת סנקציות חריפות. בין השאר קיימת הוראה ששלד הבניין, יהיה גובהו אשר יהיה, יהיה בנוי רק מקורות עץ וזאת על מנת למנוע נטייה של המבנה, שיסודותיו הם קורות עץ, השקועות בלגונה של ונציה. בגטו יש רק מעלית אחת, שנבנתה בשנים האחרונות‏. אין ספק שטיפוס של 9 קומות ללא מעלית הינו משימה מאוד מאתגרת.

גורד שחקים, וונציה, איטליה

גורד שחקים, וונציה, איטליה

כיום בגטו קיימת קהילה לא קטנה של יהודים, בית חב"ד, גן ילדים ומוסדות ייהודיים נוספים.
בכיכר המרכזית של הגטו, ליד בית האבות, מצוי קיר ועליו תחריטי נחושת, המתארים את גורלם של יהודי ונציה בשואה.

קיר הזכרון בגטו היהודי, וונציה, איטליה

קיר הזכרון בגטו היהודי, וונציה, איטליה

בערב בילינו, או יותר נכון אני בעיקר בילתי ואישתי סבלה בסוכה המקומית של בית חב"ד.
בית חב"ד הקימו אופרציה יפה מאוד של סוכות, הן ליהודים המקומיים וכן לתיירים ישראלים. באמת שלא ברור לי למה, אבל שנים על גבי שנים יש לי פטיש לציון חגים יהודיים בחו"ל. מעניין על איזה תיקון הנושא הזה מנגן לו…

ארבעת המינים, וונציה, איטליה

ארבעת המינים, וונציה, איטליה

וזהו ! ירד החושך על ונציה. אני חייב לציין שהעיר לא ממש מלהיבה בשעות החשיכה ולא נראית אטרקטיבית מידי. עולים על האוטובוס חזרה למלון וזהו.
ואם נחזור להתחלה – של ונציה – מהמם ! מהמם ! ונציה פשוט מהממת !

ונציה, איטליה

ונציה, איטליה

 


פוסט הבא – פיראן והחוף הסלובני


16 באוקטובר 2014

סלובניה, קרואטיה, בוסניה וונציה


"היא תאיר שם בחושך לכל משברך
היא תצית בך שמש אף יותר
היא תשלח לך שקט מערבות הבלקן
שוב גלגל אל הנצח כמו מכתב בבקבוק"


אז החגים האהובים והטובים הגיעו. השגרה רגילה של השנים האחרונות של לבחור יעד לקראת תשרי.
הרצון המקורי היה אתיופיה. כרטיסי טיסה הוזמנו, ימי חופש אושרו, טראק תוכנן, טיולי ג'יפים הוזמנו. כל הטוב של אתיופיה. בקיצור, הכל היה סגור. ואז פתאום שינוי מפתיע לטובה בתוכניות.
דמי ביטול. בוחרים יעד חדש. מערבי יותר. רגוע יותר. עם רכב. כמו גדולים. שינוי מהותי. קטע.

ניווט מהיר

|| 1. לובליאנה || 6. שמורת פליטביצה
|| 2. אגם בלד, טריגלאב ואגם בוהיני || 7. שמורת אונה (בוסניה)
|| 3. עמק סוצ'ה והמערות || 9. זגרב
|| 4. ונציה || 9. סיכום מדיני
|| 5. פיראן והחוף הסלובני

 


קובץ אקסל – תכנון טיול

להורדת אקסל תכנון טיול של 5 ימים במלטה, כולל שעות פתיחה, כתובות, רשימת ציוד, כתבות מעניינות לקריאה ושאר מרעין בישין, לחצו על הלינק הבא:
אקסל טיול בסלובניה קרואטיה


קצת תמונות

Slovenia & Croatia



פוסט הבא – לובליאנה


 

29 באוגוסט 2007

יום 4 – כל מה שנשאר

את היום הרביעי והאחרון התחלנו בשוק פלורי. גם כן שוק. כמה דוכנים מסכנים עם תבלינים וירקות. שוק הכרמת ביום כיפור סוער ומרגש הרבה יותר. מילא.
משם המשכנו לפנתאון.
פנתאון, במקור, הוא מקדש שהוקדש לכל האלים. למעשה, המקדש הוקדש ל-12 האלים האולימפיים, כדי לצאת ידי חובת כל האלים החשובים, ולא לעורר את זעמו של אל חשוב שקופח. הפנתאון של רומא הוא הבניין המפורסם ביותר מסוג זה והוא גם הבניין העתיק המשומר ביותר בעיר ואחד מהמבנים החשובים ביותר בהיסטוריה הארכיטקטונית.
הפנתאון ברומא נבנה כמקדש בשנת 27 לפני הספירה. נהרס ב-110 לספירה, הוקם מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס בין השנים 118 ו128 לספירה. בשנת 609 נחנך הבניין ככנסייה, דבר שעזר לשמור על שלמותו עד לימינו. כיום, נמצאים בפנתאון קבריהם של מלכי איטליה, והצייר רפאל. הפנתאון נחשב לאחד מהמבנים האדריכליים המרשימים ביותר שנבנו בתקופה הרומית בזכות כיפת הענק המקרה אותו (בקוטר של 43 מ'), שהיא בעלת צוהר עגול (אוקולוס) במרכזה וממנו חודר האור למבנה.

הפנתאון

הפנתאון

 

כיפת הפנתאון

כיפת הפנתאון

 

כיכר ונציה

כיכר ונציה

אחר הצהריים עוד עשינו מעבר חד לבית הכנסת הגדול של רומא, אך הוא היה סגור, וכיאה להכנסת אורחים יהודית מסורתית, סירבו להכניסנו פנימה. חבל.

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול

29 באוגוסט 2007

יום 3 – קולוסיאום, גבעת הפלטניום, פורום

את היום השלישי פתחתו בביקור בקולוסיאום. הקולוסיאום הוא אמפיתיאטרון ענק שנבנה ברומא העתיקה לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים ומופעים הכוללים ציד של בעלי חיים.
הוא היה מסוגל לאכלס עד 45,000 צופים. על-פי ההערכות, 500,000 איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום.
מספרים כי הקולוסיאום נחנך במאה ימים של קרבות מפוארים בהם נהרגו 9,000 בעלי חיים. הקולוסיאום היה בשימוש שוטף עד שנת 217, שבה ניזוק כתוצאה משריפה שפרצה עקב מכת ברק.
הוא שוקם בשנת 238, והמשיך לתפקד עד שהנצרות הביאה להפסקת הפעילות שהביאה לאובדן חיי אדם. המבנה המשיך לשמש לפעילויות אחרות, ובפרט ציד חיות, עד שנת 524.
בשנת 847 ניזוק המבנה מרעידת אדמה, והוסב למבצר. עם השנים, הנצרות אימצה את המקום, כמו גם אתרים פאגניים אחרים, וכיום עורך במקום האפיפיור מיסה אחת לשנה בקפלה הממוקמת בצד הדרומי של המבנה. כל השינויים הללו הזיקו לקולוסיאום וגרמו לו נזקים כבדים. רוב רובו של הקיר החיצוני התמוטט וכיום נשאר ממנו רק קטע אחד במלוא גובהו בכרבע מההיקף המקורי.
כמו כן, נבזזו ממנו רוב האוצרות, כל הפסלים שעמדו בקשתות החיצוניות, המושבים שהיו עשויים שיש וציפוי השיש של העמודים ושל הקירות החיצוניים.
אפילו הברזלים ששימשו לתמיכה בציפוי השיש נעקרו מהקירות תוך השארת חורים. רוב החומרים הללו שמשו לבניית מבנים ברומא.
משערים שרצפת השיש ברבות מכנסיות העיר מקורה בקולוסיאום ובאתרים עתיקים אחרים. בעת החדשה נגרמו לבניין נזקים מהזעזועים של הרכבת התחתית שעוברת צמוד לקולוסיאום ומהמכוניות שחולפות בכבישים הרבים המקיפים אותו.
ב7 ביולי 2007 נבחר הקולוסיאום לאחד משבעת פלאי תבל החדשים (עד היום אגב, הייתי ב – 3 פלאי עולם מתוך ה – 7…).

הקולוסיאום

הקולוסיאום

 

הקולוסיאום

הקולוסיאום

 

הבפנוכו של הקולוסיאום

הבפנוכו של הקולוסיאום

 

חצי נקי מזיהום, וחצי לא

חצי נקי מזיהום, וחצי לא

 

שער קונסטנטינוס (בגללו יש נצרות בעולם)

שער קונסטנטינוס (בגללו יש נצרות בעולם)

 

ביתו של רומולוס (מקימה של רומא)

ביתו של רומולוס (מקימה של רומא)

מאוחר יותר עשינו סיור בגבעת הקפיטול, שהיא הגבעה האמיתית (אחת מתוך 7 הגבעות עליהן קיימת רומא) למעשה שעליה הוקמה רומא העתיקה ע"י רומולוס. משם ראינו גם את הפורום. הפורום הרומאי היווה את מרכז רומא העתיקה ומרכז האימפריה הרומית. הפורום נקרא בתקופה הרומית "הפורום הגדול" – פורום מאגנום (Forum Magnum ). הפורום, השתרע במשטח הישר, שבין שתי גבעות גבעת הקפיטול (Capitoline) – מושב המימשל – לבין גבעת הפלטין (Palatine) – מושב האצולה הרומאית.
סיימנו את הסיור בשער טיטוס.
שער טיטוס ברומא הוא שער ניצחון, שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס, כשתים עשרה שנים לאחר הנצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם, שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. כל האזור העתיק ברומא זכה לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936. כוונתו הייתה להחזיר לתודעת ההמון את תפארת האימפריה הרומית.
יהודי רומא לא נהגו לעבור תחת שער טיטוס. הם חרגו מנוהג זה ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח. הם צעדו מתחת לשער, אבל בכיוון ההפוך שצעד מצעד הנצחון של טיטוס, מהפורום רומאנום, דרומה, לכיוון ארץ ישראל. בכך באה לידי ביטוי השיבה מהגלות למולדת העתיקה.
בשנת 1949 נבחר סמל מדינת ישראל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר, ובמרכזו – מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס.

שער טיטוס

שער טיטוס

 

תבליט המנורה הכה מפורסם

תבליט המנורה הכה מפורסם

 

תהלוכת הניצחון הרומאית

תהלוכת הניצחון הרומאית

 

אחר הצהריים, עוד חתכנו לכנסיית פטרוס בכבלים. שבה יש שני דברים מרכזיים : פסל משה (שכמובן עוצב ע"י מיכאלאנג'לו) ושני כבלים ש"הפכו בדרך קסם" לכבל אחד.
לפי האגדה שימשו השלשלאות (הכבלים) שנמצאות בכנסייה לכבול את השליח פטרוס הקדוש (אותו בחור מהכנסיה הגדולה), ומכאן שמה. הוא נכבל פעמיים. פעם אחת בירושלים ופעם שניה ברומא. ובמאה – 13 אותם שני כבלים התאחדו לשרשרת אחת. נו. שיהיה.
פסל משה שממוקם גם הוא בכנסיה, נוצר ע"י מיכלאנג'לו ב-1515 כחלק ממצבת ענק מתוכננת של קבר האפיפיור יוליוס השני. היצירה אמורה הייתה להשתרע על קיר שלם בבזיליקת פטרוס הקדוש. תוכניותיו השאפתניות של מיכלאנג'לו נכשלו כאשר האפיפיור נפטר. יורשיו קיצצו את מימון המיזם, כנראה בגלל קשיים כלכליים שהוותיקן נקלע אליהם.
העמדת הפסל כיום היא "פשרה" של מיכלאנג'לו. פסלו של משה שאמור היה להיות באחת מזוויות הקומה השנייה של האנדרטה, נמצא היום בגובה עיניים. משה המזוקן יושב, ראשו מורם מעט ונוטה הצידה. ידו השמאלית נחה על רגליו, ידו הימנית עוטפת את לוחות הברית, ועל ראשו קרניים. העובדה שמשה בעל קרניים באה מתרגום מוטעה של הפסוק "וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי…כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות ל"ד כ"ט).

כנסיית סן פיטרו בכבלים - הכבלים

כנסיית סן פיטרו בכבלים – הכבלים

 

כנסיית סן פיטרו בכבלים - משה

כנסיית סן פיטרו בכבלים – משה

 

כנסיית סן פיטרו בלילה

כנסיית סן פיטרו בלילה

25 באוגוסט 2007

יום 2 – ותיקן, קפלה סיסטינית, כנסיית סנט פיטרו

היום השני היה מעניין כבר יותר. פתחנו בתור גדול לותיקן. הותיקן, המדינה הקטנה בעולם, עם היחס עושר/שטח הגבוה ביותר, קיבלה עצמאות רק בשנת 1929 מידי מוסילני במסגרת ההסכימים הלטרניים. אפילו הוא הבין את הצורך העז, בלהפריד את עניין הדת מעניין המדינה. חבל שזה הדבר היחיד הטוב שהוא הבין.
הוותיקן הוא מקרה נדיר של מונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. המונרך הוא האפיפיור, והוא נבחר לכל ימי חייו על ידי מועצת הקרדינלים המתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). לאפיפיור סמכויות עליונות בתחום התחיקתי, הביצועי והשיפוטי בכל הנוגע ל"כס הקדוש" ומדינת קריית הוותיקן.
"הכס הקדוש" הוא מכלול הסמכות והריבונות לניהול הכנסייה הרומית-קתולית ברחבי העולם. ככזה, הוא ישות משפטית שוות ערך למעמד מדינה. ניהול המדינה עצמה מואצל על ידי האפיפיור ל"ועדה האפיפיורית למדינת קריית הוותיקן". חוקי הדת תקפים במדינה, ובמקרים אותם אין הדת מכסה – חוקי רומא תקפים.
בתכלס, מדובר בכמה מבנים די גדולים, עם ים של חדרים ואוצרות אמנות אין ספור הממוקמים שם. מפות, פסלים, ציורים ועוד ועוד שהם שדדו מכל העולם.

חדר המפות

חדר המפות

ובנוסף, הדבר המפורסם ביותר – הקפלה הסיסטינית. הקפלה, הייתה כנסייה הנמצאת בארמון האפיפיור. הקפלה מפורסמת בעיקר בזכות תקרתה עוצרת הנשימה וקירותיה, המעוטרים כולם בפסלים ובציורים מעשי ידי אומנים ידועי שם כגון: מיכלאנג'לו, סנדרו בוטיצ'לי, פינטוריקיו ולוקה סיניורלי. בקפלה מצויירים כמה עשרות ציורים הן מהתנ"ך והן מהברית החדשה כמעט כולם ע"י מיכלאנג'לו. הבחור עבר על החדר משהו כמו 4 שנים. ציור התקרה הגדול והמפורסם מחולק ל- 9 חלקים המבוססים על סיפורי התנ"ך (בריאה, מאורות, בריאת האישה, המבול ועוד ועוד). את היצירה מקיפים ציורים של נביאי ישראל: ירמיהו, יואל, יחזקאל, יונה, זכריה, ישעיהו ודניאל, כמו גם חמש הסיבילות, נביאות שחזיונותיהן מופיעים בספרים החיצוניים שחיברו יהודים-הלניסטיים.
הציורים מצויירים בשיטת פרסקו, שהיא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח. המונח מגיע מהביטוי האיטלקי a fresco שפירושה "טרי" או "באופן טרי". בטכניקה זו הצבע מתיבש יחד עם הטיח והופך לחלק אינטגרלי ממנו ומהקיר (להבדיל מטכניקות הציור אחרות, בהן הצבע והמצע עליו הוא מצויר מהווים שכבות נפרדות).

הבריאה של מיכאלאנג'לו

הבריאה של מיכאלאנג'לו

 

יצירת המאורות של מיכאלנג'לו

יצירת המאורות של מיכאלנג'לו

 

בותיקן

בותיקן

לאחר מכן, עברנו לכיכר פטרוס הקדוש.
פטרוס היה אחד משנים עשר שליחיו של ישו בברית החדשה (שישבו איתו לאכול בסעודה האחרונה), והוא נחשב לאפיפיור הראשון. שמו המקורי היה שמעון, ידוע גם בשם "כיפא", סלע, המקבילה הארמית ל"פטרוס".
פטרוס נחשב הבישוף הראשון של אנטיוכיה, ומאוחר יותר הבישוף של רומא, לכן נחשב גם האפיפיור הראשון. באותה עת האפיפיור היה רק ראש הקהילה הנוצרית, וכיום הקהילה גדלה לדת שלמה. לכן, האפיפיורים נחשבים ליורשיו של פטרוס (הוא סוג של הכהן הגדול), ולהם את סמכויותיו וזכויותיו. הם עונדים את טבעת הדייג, שמציינת את פטרוס כדמות הצדיק הדייג בעל המפתחות למלכות השמיים, שקיבל מישו. לכן המפתחות הם עד היום הסמל לסמכויותיו של האפיפיור.
בשנת 67 לספירה נתפס על ידי הרומאים ונצלב. לפי המסופר, הוא נצלב הפוך. לכן הצלב ההפוך כיום נקרא "צלב פטרוס".
הכיכר עוצבה על ידי ג'ובאני לורנצו ברניני בין השנים 1656 ו־1667 תחת פיקוחו של האפיפיור אלכסנדר השביעי. במרכז הכיכר ניצב אובליסק בגובה 25 מטרים שהובא ממצרים בשנת 37 לספירה בפקודת הקיסר קליגולה והוצב בכיכר בשנת 1585. הכיכר, שיכולה להכיל עד 400,000 איש, מוקפת משני עבריה באכסדרות עמודים מעוגלות.
כל אכסדרה כוללת 4 שורות של עמודים דוריים ותקרה כדי להגן מפני הגשם והשמש.
התכנון שביצע האדריכל ברניני יצר כיכר אליפטית בעלת מבנה של זרועות החובקות את המאמינים עם האכסדרות.
תכנון הכיכר נעשה מתוך הבנה של הפרספקטיבה של מי שעומד מול הכנסייה על מנת ליצור תחושה שהכיכר הרבה יותר גדולה מכפי שהיא באמת. הכיכר היא דוגמה קלאסית לאדריכלות הבארוק. תכנון הכיכרות בתקופת הבארוק התאפיין בכך שקודם כל תוכננה צורת החלל של הכיכר ולאחר מכן תוכננו הדפנות אשר מגדירות את החלל.

מיד נכנסו בזריזות (ובתור סביר) לכנסיית פטרוס הקדוש (שצמודה לכיכר מן הסתם). אותה כנסייה, שמהמרפסת שלה של נואם האפיפיור את הנאומים שלו.
בזיליקת פטרוס הקדוש, המבנה המרכזי של קריית הוותיקן, היא הכנסייה הגדולה בעולם והחשובה ביותר לקתולים. חשיבותה נובעת מהמסורת שמתחת לכיפת הבזיליקה קבור פטרוס הקדוש.
בזיליקת פטרוס הקדוש נבנתה בנקודה שבה נצלב (בשנת 67 לספירה). תחת המזבח העיקרי ישנו עוד מזבח המוקדש לפטרוס.
בחפירות הארכאולוגיות האחרונות שנעשו שם נתגלה חדר קבורה שבו היה קבור שלד אחד, אך ללא רגליו. הארכאולוגים משערים שהשלד הוא שלדו של פטרוס, מכיוון שהתקופה בין 60 לספירה לבין 70, והמקום הוא בזיליקת פטרוס הקדוש. הם חושבים שלאחר הצליבה נכרתו רגליו.
והעובדה הקובעת היא שהייתה בקבר רצועת טיח שיש עליו חריטה יוונית שבה כתוב "PETROS ENI", כלומר: "פטרוס נמצא שם".

סנט פיאטרו, והמרפסת של הבחור עם הכובע הגדול

סנט פיאטרו, והמרפסת של הבחור עם הכובע הגדול

 

סנט פיאטרו בכבודו ובעצמו

סנט פיאטרו בכבודו ובעצמו

 

כיכר הכנסייה מהכיפה הדי גבוהה

כיכר הכנסייה מהכיפה הדי גבוהה

 

מוזיאון הותיקן על כלל בנייניו

מוזיאון הותיקן על כלל בנייניו

אחר הצהריים, עוד עשינו מעבר חד לכנסיית המשאלות, ששם מישהו הצליח להמציא מיתוס לפיו בהגיעו למזרקה על המבקר להשליך שני מטבעות לבריכה מעבר לכתפו כשגבו מופנה אל הבריכה. מטבע אחד אמור להבטיח כי יחזור לרומא ביום מן הימים, והמטבע השני נועד לקיים את משאלת לב.
המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים".

מזרקת המשאלות. אמורים לחזור אליה

מזרקת המשאלות. אמורים לחזור אליה

 

שוב המזרקה. נראה אם זה יעבוד

שוב המזרקה. נראה אם זה יעבוד

 

 

 

22 באוגוסט 2007

יום 1 – מדרגות ספרדיות, VILLA BORGESA

נו.
אז באיחור אופנתי של 9 חודשים, בשעה טובה מצאנו בירה אירופאית, יקרה וטיפוסית, וטסנו לציין עם אמא את יום הולדתה ה – 60.
פתחנו בטיסת לילה מעייפת, במיוחד את שרית ואמא, ונחתנו בשעת בוקר מוקדמת ברומא. 3 שעות של טיסה, וקצת יותר משעה עד שקיבלנו את המזוודות. נפלא. החיים בהילוך איטי.
רישום זריז במלון, קבלת חדר שואתי קטנטן, וכמה עשינו סיורים קצרים, אך עם זאת די מעייפים. המדרגות הספרדיות עם המזרקה החביבה שמתחת, כיכר העם הגדולה, והפארק שמעל. בדרך, גם ירדנו על איזו פיצה איכותית.

כיכר העם - Paiazze del popolo

כיכר העם – Paiazze del popolo



© 2020 שמעון שובל (בניסטי). כל הזכויות שמורות.