ינואר 28

קרטרה אוסטרל 24.01-27.01 (Caratera Austral)

נכתב על ידי בקטגוריה צ'ילה


פוסט קודם – תחילה של הקרטרה אוסטרל (ארגנטינה)


ביום השני חצינו את הגבול לצ'ילה, לעיירה בשם פוטאלאופו (Futaleufu).
לא עשינו יותר מידי…כמה חברה עשו שם טיול סוסים של שעתיים ואני ויתרתי..

תחילת הקרטרה

תחילת הקרטרה

ביום השלישי הגענו לעיירה בשם פויוואפי (Puyuhuapi).
באזור ממקום פארק לאומי (בכל חור כאן יש פארק לאומי…הצ'ילאנים פשוט גרים באזורים הספורים המצומצמים שבין הפארקים הלאומיים שלהם…).

אטרקציה נוספת – הקרחון התלוי.
מדובר בסופו של קרחון גדול שנראה כאילו תלוי בין שני סלעים גדולים, בגובה של כ – 700 מטר. ממנו יורדים מפלים של קרח מופשר, ומתחתיו, כרגיל, שתי לגונות ירוקות חביבות. מסלול הליכה של שעה. חביב ביותר. מסלול הליכה נוסף מסביב ללגונות, שרק אני, הממצה, הלכתי אליו.

בערב – עשינו שוב קמפינג. אפילו בחינם. תפסנו מקום ליד האגם, הקמנו את המחנה והתחנו בהרתחת המים מהאגם.
מזל. מזל שעבר שם בחור ישראלי ורק וידא – "אגב. אתה יודעים שאתם ליד ים". מה ??? איזה ים בראש שלך ??
מסתבר שהאגם היה היה שלוחה מלוחה של האוקיינוס השקט.
נו…לפחות לא היינו צריכים להמליח את הספגטי.
בסופו של הערב, לא ישנו ליד האגם, אבל זה כבר סיפור ארוך מאוד ולא לאתר…

יום למחרת המשכנו לעיר הקרטרה – קויאיקה (Coyhaique).
בדרך – עוד לגונות, עוד הרים מושלגים, ועוד נופים מוצלחים.

בתכלס, לגבי אטרקציות בקרטרה אין כל כך מה לכתוב….מה הכוונה ? מדובר בנוף. דרך עם נוף. יפה יותר, או יפה פחות. זה כבר סובייקטיבי. האטרקציות בקרטרה הן די מזעריות. קיימות, אבל לא בצורה משמעותית. המטרה בגדול – להביט מבעד לחלון המיניבוס, להנות מהמראות, לעצור, להביט, להסתכל, להתרשם, להפנים, ו – יאללה. להמשיך לנוף הבא.

כמובן שהיו גם את מלחמות מקומות הישיבה במיניבוס. המלחמות על המוזיקה. בגדול – המלחמות.
תאמת – נשמע כל כך מטופש. במיוחד עכשיו כשאני כותב את זה וחושב על זה. אבל בפועל, היה משעשע כל כך…טוב להיות ילד לפעמים….חבל שזה ייגמר עוד מעט.
בהתחלה, ישבנו מאחור. מי ? ה"דירקטוריון" = הקבוצה שלנו…בספסל האחורי המחורבן. למה ? כי בימים הראשונים הנוף לא היה אמור להית משהו.
ביום השלישי עברנו. כל ה"דירקטוריון". קדימה. אוף. כמה שזה הכעיס את הבנות המעצבנות..אבל – משעשע בטרוף. עברנו לנהל את המיניבוס. מוזיקה. עצירות. אכסניות. קמפינג. כמו שצריך !!

ביום הרביעי עברנו שמורת טבע בשם Cerro Castillo, כ – 70 קילומטר דרומה מקויאיקה.
בשמורה יש טראק של כ – 4 ימים שבדרך כלל לא עושים אותו. למה ? היות ומי שעושה את הקרטרה באוטו, לא ייתן לאוטו שלו לשכב ולאכול כסף במשך 4 ימים. ומי שעושה את הקרטרה בטרמפים בדרך כלל עייף מידי. למרות שבתכלס, פגשנו כמה תיירים, ישראלים כמובן, שעשו אותו.
בכל אופן, הייתה אופציה לעשות טיול סוסים של 6 שעות לאיזו לגונה בפארק. 3 שעות הלוך ו – 3 שעות חזור.
בהתחלה נהג הסוסים רצה 150 שקל. לאחר ויכוח אימתני, סגרתי איתו על 95. יצאנו 4 (נדב יעל ואייל ואנוכי), ושאר המיניבוס חיכה לנו. 7 שעות חיכה לנו !
יצאנו לדרך. שעה וחצי עם הסוסים ועם הבן של הבחור שדרכו סגרנו את הדיל. לאחר השעה וחצי – הפתעה. יורדים מהסוסים. "מה זאת אומרת" שאלנו את הבחור.
"אה", הוא אמר…"אבא שלי לא אמר לכם ? עכשיו יש עליה של שעה" – הוסיף. "לא נורא..הוא כנראה שכח…." דפקט !!!!!!
יעל ואייל נטשו את המסלול ונדב ואני המשכנו.
עלייה ? פאקינג עלייה !! דוח למעלה ההר על אבנים מדרדרות וחול טובענים ומחליק. הטראק הזה כל כך לא מתוייר שהשביל שם בתחזוקה מחורבנת.
אחרי שעה מתישה הגענו למעלה.
מסתבר שעשינו פשוט את היום האחרון של הטראק. היום הכי יפה שלו. מגיעים לתחתית הר המצודה (Cerro Castillo) וללגונה היפה שלו. אחת הלגונות היפות שראיתי עד היום. משתווה ביופי אם לא מעבר ללגונה 69 בפרו. מזג אוויר מושלם. שמיים כחולים מעוטרים בעננים יפים. צבע ירוק זוהר זוהר. רדיואקטיבי משהו. מדהים.
ביצוע תמונות אינוסופיות, ארוח"צ, ושנ"ץ קטן של המדריך.
הסיוט התחיל בדרך חזרה. אני שונא ירידות !! שונא. רע לרגליים, לברכיים. הייתי מעדיף לעשות שוב את העליה.
אבל בתכלס, היה מוצלח ביותר. אפילו שמחתי שירדנו מהסוס. היה קשה, אבל ככה מעריכים את הנוף הרבה יותר. ברגע שעובדים בשבילו, מזיעים בשבילו, נהנים מהתוצאה הרבה יותר. יגעת ונהנית….

לגונת המצודה

לגונת המצודה

ביום הרביעי הגענו לעיירה בשם Puero Rio Tranquilo. גם שם – קמפינג חביב.

ביום החמישי יצאנו לשיט באגם של העיירה – Lago General Carrera. אגם עצום בגודלו. השני בגודלו בדרום אחרי אגם טיטיקקה (פרו ובוליבה), העמוק ביותר ואני חייב לציין שגם בין היפים שראינו. משותף גם לצי'לה וגם לארגנטינה, רק ששם הוא נקרא בשם אגם בואנוס איירס (שכמובן רחוקה אלפי קילומטרים…נו – הגיון ארגנטינאי). אגם ירוק ירוק, טורקיז עמוק.
האטרקציה באגם הינה מערות השיש. סלעי גרניט גדולים שהאגם חפר בהם מערות.
מערות ? אה….בקושי תעלות קטנות. די מזכיר את ראש הנקרא, רק שאצלנו זה באמת הרבה יותר יפה.
העניין הוא, שבסוכנות כל כך הנמיכו לנו ציפיות לגביו, ככה שלא ציפינו פשוט לכלום.

נקבות השיש

נקבות השיש

בהמשך היום הגענו לעיירת הגבול הצ'יליאנית בשם צ'ילה צ'יקו (Chile Chico) ועברנו את הגבול לארגנטינה לעיירה בשם פריטו מורנו (Perito Moreno). בפועל – סיימנו את מסלול הקרטרה אוסטל.

כמה נופי קרטרה

כמה נופי קרטרה

 

עוד כמה נופי קרטרה

עוד כמה נופי קרטרה

 

הדירקטוריון בהרכב חסר...

הדירקטוריון בהרכב חסר…

 


פוסט הבא – סופה של הקרטרה אוסטרל (ארגנטינה)


 

2 Responses to “קרטרה אוסטרל 24.01-27.01 (Caratera Austral)”

  1. From אבי:

    שמעון שלום,
    אני נהנה לקרוא את התיאורים שלך מהטיול,
    נכתב ומצולם בצורה מעניינת.
    רציתי את הצעתך לגבי הדרך המומלצת לחצות את הקרטרה
    בערך בשבעה ימים אפשרי מאורגן). אנחנו זוג
    ונהייה שם בסביבות אמצע נובמבר.
    מה העלויות שהיו לכם?

    תודה, אבי.

    Posted on 6 ביולי 2014 at 8:33 #
  2. From שמעון בניסטי:

    תודה :-)

    וואו.. עבר מאז לא מעט זמן(הייתי כמעט ילד), אז אני מאמין שכמות האפשרויות לטיול בקרטרה התרחב מאוד במהלך ה – 9 שנים האחרונות.
    כפי שראית, אנחנו עשינו את הקרטרה בסוג של טיול שנתי במיניבוס של ישראלים, שאורגן על ידי סוכנות הישראלים המקומית.
    אם התקציב לא מהווה בעיה, אני אישית הייתי מעדיף לשכור רכב ולנהוג את כל הדרך. נראית לי חוויה מהממת.

    שמעון.

    Posted on 10 באוגוסט 2014 at 22:50 #

השאר תגובה


© 2014 שמעון בניסטי. כל הזכויות שמורות.